גאפ לימד אותי לבשל

רק פעם בחיים אתה זוכה לראות איך חרק אחד קטן גורם לעולם לצאת מדעתו. חודשים לפני כניסת המילניום החדש כבר החלו לדבר על באג 2000. אומות שלמות נכנסו לכוננות, מדינות פינו תקציב להתמודדות עם התופעה, וגם בשדה התעופה בבנגקוק נתלו שלטי ענק שעשו יחסי ציבור ל- Y2K.

התייעצות בדרגים הגבוהים הולידה החלטה ברורה: כשמערכת החשמל תקרוס והטילים יתחילו לעוף, אנחנו נהיה רחוק משם, בתאילנד, על החוף בקופנגאן, במסיבת פולמון פארטי האולטימטיבית. האמת, היה מדהים. את גל האהבה ששטף את החוף עם סיום האלף קשה לתאר במילים.

יומיים ושינה טובה לאחר מסיבת האלף, החיים חזרו למסלולם. עוד כמה ימים באיים, והחלטנו לעלות לצפון, לצ'אנג-מאי. מלון פרדייז היה הומה ישראלים, והתחושה הכללית הייתה דומה לנופש האחרון ליד הכנרת. אנשי הקבלה התאילנדים הרגישו אי נוחות מסוימת, כמו תיירים שלא מכירים את השפה המקומית. לאחר כמה שעות החלטנו לוותר על טרק של יומיים (כולל רפסודה, רכיבה על פילים, והמון ישראלים קולניים), שהציעה סוכנות הנסיעות במלון. במקום, לקחתי קורס בישול תאילנדי חד-יומי בבית ספר לבישול של גאפ.

על הבוקר אספה אותי מהמלון תאילנדית חביבה (אין לפסול את האפשרות שהיא הייתה פעם תאילנדי), ונסענו לאסוף את יתר המשתתפים, שהתגלו כקבוצה חביבה ואקלקטית של אנשים. הסיור המשיך לכיוון השוק המקומי, שהתגלה כמקבץ צפוף, ריחני ומרתק של ירקות, שאת חלקם לא הכרתי לפני (כולל עשרה סוגים שונים ומשונים של חצילים), עשבי תיבול טריים, עופות, ומיני תולעי מאכל. שם גם גיליתי כי הסנקס המלוחים והטעימים שהורדתי עד אז בכמויות ביחד עם הבירה המקומית, הנם למעשה עור חזיר מטוגן עם תבלינים. יאמי.

משם, נסענו ישירות ל"בית הספר לאומנות הבישול התאילנדי של גאפ". בחצרה של וילה (למעשה, טירה) שקטה, מטופחת ורחבת ידיים הוצבה סככה ארוכה, שמתחתיה עשר עמדות בישול, מצוחצחות ומבהיקות מניקיון. על שולחן מרכזי הוצבו הפרודוקטים, שכללו חזה עוף, חזיר, שרימפס, ציר עוף, ירקות ותבלינים. וגם גאפ אחד, תאילנדי חייכן, עם כרס של נהנתנים, איטי ושליו, שף בעברו, שמצא לו תחביב לצד עסקי בתי ההארחה ומסחר בחפצי אומנות. וכך, עוברים מנה מנה, תאילנדית ותיקה אחת מדגימה את אופן ההכנה, ואנחנו אחריה, איש איש בעמדתו. למדנו איך להכין קארי ירוק, קארי אדום, קציצות דגים, עוף בקארי, עוף בקשיו, פאד תאי, שריפמס בפלפל ושום, ועוד. בסוף, הורדנו ארוחת שחיתות שכללה את כל מה שהכנו. היה כיף גדול.

כדי שגם אתם תוכלו, נפרט את הכתובת (למי שנוסע) ושני מתכונים (למי שנשאר).

Gap's Thai culinary art school – כתובת:Gap's House 3 Rajadueim-nern Rd. Soi 4, Changmai, Thailand. טלפון: 66-53-278140. אפשר להירשם בסוכנות הנסיעות במלון פרדייז בצ'אנג-מאי.

שרימפס בפלפל ושום

1.5 כפיות שמן לטיגון
3 כפיות שום כתוש
1 כפית פלפל לבן כתוש (אפשר באמצעות עלי ומכתש)
200 גר' שרימפס
0.5 כפית מלח
1 כפית סוכר
1 כפית רוטב סויה

1. מערבבים למרינדה את הפלפל הלבן, מלח ורוטב הסויה, ומשרים את השרימפס במרינדה במשך שעה.
2. מחממים שמן, מנמיכים לאש קטנה-בינונית, ומטגנים את השום עד שמתחיל להזהיב.
3. מוסיפים את השרימפס ומטגנים עד שהם הופכים צבעם לורוד. יש להיזהר מבישול יתר.

עוף בקשיו

450 גר' חזה עוף
2 כפיות שמן צמחי
2 שיני שום, קצוצות
4 פלפל צ'ילי מיובשים, קצוצים
פלפל אדום מתוק, מנוקה מזרעים וחתוך לקוביות של 2 ס"מ
2 כפיות רוטב צדפות (ניתן לקנות בכל חנות לחומרי בישול מהמזרח, אולי גם בסופר)
1 כפית רוטב סויה
קורט סוכר
מספר גבעולי בצל ירוק, חתוכים לפיסות של 4 ס"מ
175 גר' אגוזי קשיו קלויים

1. חותכים את חוזה העוף לחתיכות בגודל ביס.
2. מחממים שמן במחבת (עדיף ווק), מוסיפים שום ופלפל צ'ילי מיובשים, ומטגנים-מערבבים עד שמזהיבים.
3. מוסיפים את העוף ומטגנים-מערבבים עד שעשוי. מוסיפים את הפלפל האדום. אם צריך, מוסיפים מעט מים.
4. מוסיפים את רוטב הצדפות, רוטב סויה וסוכר. מטגנים-מערבבים מעט.
5. מוסיפים בצל ירוק ואגוזי קשיו. מטגנים-מערבבים למשך 2 דקות נוספות. מגישים. ניתן לעטר בעלי כוסברה, אם אוהבים.

בתיאבון.

בבה