יותר מדי יקבים

ראיון עם בריאן ג'ורדן, עיתונאי ומחבר ספרי יין בריטי, מומחה ליין, שופט בתחרויות יין, ובר סמכה עם שם עולמי, ביקר לאחרונה בארץ בהזמנת יקבי כרמל ובנימינה. זאת הפעם הרביעית שהוא מבקר בארץ.
בשנת 1991 היה כאן כאורחו של אדם מונטיפיורי, שעבד ביקב כרמל. (כיום אדם הוא מנהל הייצוא של יקבי כרמל. בשנת 1995 כשאדם עבד ביקבי רמת הגולן, הוא ארח שוב את ברייאן. ב1998 הוא הוזמן להרצות בפסטיבל הראשון ליין ומזון שנערך ביקבי רמת הגולן.
השנה, בביקורו הוא "הצליח" לטעום מיינות יקבי כרמל, בנימינה, ברקן, ועשרת יקבי הבוטיק הנמצאים תחת מטריית Handcrafted Wines of Israel , בהם אף ביקר.
עניינה אותי מאוד דעתו של בריאן הנחשב מאוד בעולם היין, על ההתפתחות של ענף היין הישראלי ועל היינות שטעם, יצרתי עימו קשר עם שובו לאנגליה והוא ענה לי ברצון על מספר שאלות שהפניתי אליו.


איזה שינויים אתה רואה בין היין הישראלי כיום בהשוואה לעבר?
קיימת פעילות נמרצת בכל היקבים מהגדולים ועד לקטנים. ישראל שראיתי בעבר הייתה תמיד יותר מדי תלויה בהשפעות מצרפת וקליפורניה. היום משמשים האוסטרלים, שהתפתחותם ביין גדולה, גורם חשוב על פעילותם של הייננים בישראל.

האם יש מהפכה בתעשיית היין הישראלית?
יש יותר התפוצצות מאשר מהפכה.

האם ראית שינויים ביקבים הגדולים בישראל?
כן, ביקבים הגדולים נעשים הרבה שינויים ונסגרים המרווחים אחרי יקבי רמת הגולן ששנים רבות מובילים את תעשיית היין האייכותית בארץ.

ביקרת ביקבי כרמל ובנימינה. מה ארע לדעתך ביקבים אלה לאחרונה?
כל השינויים התחילו בפיסגה. יש לשני היקבים מנהלים מאוד דינמיים ומבריקים, דוד זיו ואילן חסון, שעושים שינויים מקיפים ביקבים. פגשתי בכרמל ייננים צעירים חדשים ומרשימים. חלקם למדו והשתלמו באוסטרליה. השינויים הלוגיסטיים שיקבי כרמל עושים ביקב בזיכרון ופרויקט יקבי הבוטיק שתחת חסותם הם מאוד מרשימים. גם בבנימינה יש רעיונות רציניים והגיוניים המתבצעים בעקביות.

ביקרת בעבר ביקבי רמת הגולן, איזה דוגמא הם נתנו לתעשיית היין?
אם יקבי רמת הגולן לא היו קיימים, מישהו היה חייב להמציא אותם. הם הכתיבו תקן לייצור יין בישראל.
כיום היינות שלהם עדיין מאוד טובים אבל אם אני צריך להעביר גם ביקורת. היינות הם אולי יותר מדי מושלמים מבחינה טכנית וניקיון אך הם חסרי אופי. כיום המרווח ביניהם ליינות יקבים אחרים מאוד הצטמצם.

מה היו היינות הטובים ביותר שטעמת בעת ביקורך בארץ?
יין בלנדד שייצר היינן הראשי החדש של כרמל בראשל"צ ליאור לקסר שטרם שוחרר לשוק.
נתתי ליין זה 3 כוכבים. אני טועם כ 5,000 יינות בשנה בעולם, ובדרך כלל אני נותן 3 כוכבים רק 15 עד 20 פעמים בשנה. זה אומר הרבה על דעתי על יין הבלנד ששתיתי בכרמל.
זה ללא כל ספק היין הישראלי הטוב ביותר ששתיתי מעולם. מבין הלבנים לדעתי השרדונה של ססלוב הוא "שרדונה מושלם".

האם יינות ישראל ידועים היום יותר בעולם מאשר בעבר?
יינות ירדן עשו עבודה טובה והרבה עיתונאים בעולם הכירו אותם, אך רוב הציבור של צרכני היין בעולם לא יודע מה מתרחש בענף היין בישראל.

מה צריכים לעשות שיינות ישראל יהיו יותר ידועים בעולם?
לעשות יינות שיתאימו לשוק ספציפי, יתמקדו בלקוחות מוגדרים ויעשו בהתאם לדרישותיהם.
זהו השיווק כיום. שווק ביחד הוא מילת המפתח. הייתה טעימת יינות ישראל בצרפת., ותהייה טעימה נוספת באנגליה בנובמבר, באירגון מכון הייצוא. אני משבח יוזמה זו. לדעתי זאת הפעם הראשונה שישראל מציגה יינות בקול לאומי אחד.

מה דעתך על תופעת יקבי הבוטיק בישראל?
יש יותר מדי יקבים, לא כולם טובים, לרובם מחירים מוגזמים. מכל מקום ללא כל ספק, ליינות כמה מהם איכות גבוהה מאוד.

מה היה היין הטוב ביותר שטענת מיקבי הבוטיק?
יער יתיר, מרגלית אדומים וססלוב לבן. היו הטובים ביותר. התרשמתי מאוד לטובה גם מבזלת הגולן, צרעה וצ'ילג.
אני מכין סיכומים על כל היינות שטעמתי בעשרת יקבי הבוטיק. הניקוד שנתתי עבורם הוא גבוה יותר מהניקוד שנתתי בעבר ליינות ישראל. מכל מקום מחירי כמה מהם הם יקרים להחריד.


מה דעתך על רעיון שיווק יינות עשרת יקבי הבוטיק תחת המטריה
Handcrafted Wines of Israel ?
רעיון גאוני. מותג טוב, ניהול טוב. זאת הדרך לעתיד. קבוצה כמו זו צריכה להיות אקסקלוסיבית עם היינות הטובים ביותר. יקבים ויינות שלא יעמדו בסטנדרטים הגבוהים המוכתבים חייבים לנשור מקבוצה זאת.

מה דעתך על המחירים הגבוהים של חלק מיינות ישראל?
מוזר ומגוחך. אין שום סיכויי לייצוא אמיתי של יינות במחירים כאלה, ואני מופתע שהישראלים בעצמם משלמים מחירים כאלה עבור יין.

האם ראית דברים טובים בשיווק יינות ישראלים ומה צריך לתקן?
טוב לראות יקבים ישראלים עובדים ביחד לאחרונה. כמו קשרים בין יקבי כרמל ובנימינה ועשרת יקבי הבוטיק תחת מטריית יקבי כרמל. ישראל ידועה כארץ של בודדים המחוברים ביניהם ע"י שפה משותפת. אנשי היין לא מסוגלים לעבוד ביחד.

האם אתה חושב שישראל יכולה לעשות יותר בשווקי העולם, או שיש בעולם מספיק יינות חוץ מישראל?
ישראל צריכה להבין שיש מספיק יין בעולם גם בלעדיה. להצליח בייצוא, הכוונה לייצר את היין הנכון ולשווקו לשוק הנכון. רק היצרנים הגדולים יכולים לעשות זאת. מחירי הענבים גם הם בעיה. אין שוק חופשי אלה יש פיקוח מרכזי ע"י גוף אחד.
בחמש שנים האחרונות גם המצב הפוליטי הוא בעיה גדולה. הרבה צרכנים מתייחסים לישראל כפי שהתייחסו לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד או לצי'לה בתקופת פינוצ'ה.
במילים אחרות הם לא קונים את היין הישראלי.
בקשר לייצוא, ישראל מוכרת לשוק היהודי באנגליה או בארה"ב. היא לא באמת מייצאת, אלה מוכרת לשוק קטן זה.

באיזה זני גפנים צריכים להתמחות בישראל?
סירה\ שירז וללמוד לאהוב את הקרניאן. לכל מדינה יש את הזן הנותן בה את חותמו.
בישראל מגדלים יותר מדי זנים. אין מקום שיקב אחד מיצר יינות מ20 זנים שונים של ענבים. כל יקב חייב להתרכז במה שהוא טוב באמת.

האם יש זן אחד של ענבים בו ישראל צריכה להתמחות ולהיות מוכרת בעולם?
למה לא לעשות את היין הוותיק קרניאן שהוא הזן הזול והידוע ממנו אפשר לעשות יין ייחודי, מעניין ואני מקווה שבמחירים זולים הגיוניים.

באיזה מדינות כדאי להתמקד בייצוא?
השווקים הגדולים הפתוחים כמו באנגליה ובגרמניה שהם היבואניות הגדולות בעולם ולא רק ארה"ב ששם יקר מאוד להתקיף ולהתחרות. צריך לזכור, בבקשה, שאני מדבר על ייצוא "אמיתי" ולא מכירות לקהילות היהודיות.

מהם איכויות של היין הישראלי מול תקנים במקומות שונים במונחי איכות ולא איכות וכסף?
איך אתה אומר "לא כסף ואיכות?" יין באיכות מסוימת במחיר 7 דולר לבקבוק יכול להיות בעל ערך טוב, אך אותו יין במחיר של 27 דולר יהיה בלתי ניתן למכירה.
המחיר הממוצע באנגליה הוא 4 ליש"ט לבקבוק (32 ₪) כש1.25 ליש"ט הם מיסים. זאת עובדה הפוסלת הרבה יקבים ישראלים בשוק זה. אבל אנחנו שותים מבחר גדול של יינות. ברוב החנויות יש מגוון של 500 סוגי יינות באיכות גבוהה מאוד. התחרות כל כך גבוהה, שכמעט קשה למצוא יינות נחותים. אצלנו יש 65 מיליון צרכנים והצריכה הממוצעת היא 25 ליטר לנפש בשנה. לפני 30 שנה הייתה הצריכה 2 ליטר לנפש בלבד.

האם תוכל לציין סגנון ליין הישראלי ולהשוותו לסגנון של יין במדינה אחרת? האם אפשר להשוות את ישראל כמדינת יין למדינה אחרת בגודל, ובעיות שיווק?
ישראל צריכה לעשות יין ישראלי ולא לנסות להיות משהו אחר, כמו לייצר יין בסגנון צרפתי. לישראל יש תנאי גידול ענבים מושלמים. מה שרק צריכים הייננים זה לדעת להעביר את איכות הענבים לתוך הבקבוקים.
גודל, לבנון או ניו זילנד, קרובים בגודלן לישראל. ניו זילנד השיגה את הטוב ביותר מבחינת מחיר בקבוק בהשוואה למדינות אחרות. אבל למרות נחישות של הצטיינות מוחלטת ע"י כל יצרן, הם עובדים באסטרטגיית שיווק מקיפה שבה כולם עובדים ביחד.
בעיות, היין הישראלי ניראה שיש לו היסטוריה של חוסר ארגון, וזוהי תפיסה בלתי נכונה של איכות היין. כיום יש מרד נרחב של מחירים מופקעים של יקבי הבוטיק, וקיימת תגובה איטית של היקבים הגדולים, דבר הגורם לדמיון עם הנעשה ביוון. אין בכך נחמה משום שגם היוונים לא פתרו את הבעיה.

תודה לברייאן ג'ורדן. אני מקווה שאנשי היקבים ילמדו מבין השורות המפורסמות כאן מה עליהם לעשות כדי להצליח יותר בשיווק יינותיהם בארץ ובעולם