פעם שם הקוד היה "פיוז'ן" היום הוא הומר ל"אקלקטיות".
מטבחי שף וביסטרו למיניהם מתהדרים במיקס גסטרונומי בינלאומי שלוקח פינכה מצרפת, שלהוב תאילנדי וחומרי גלם לבנטינים. נדמה שאין כבר כמעט מקומות על טהרת הגיאוגרפיה הממוקדת, הכל במעין מיש-מש בלתי מוגדר.
ושלא תבינו אותי לא נכון, לעיתים יש יופי ובשורה בשילובים, יש העזה, מקוריות ויציאה מהמסגרת. הבעיה מתחילה כשהמסגרת והנורמה היא אותה אקלקטיות וקשה עד בלתי אפשרי למצוא מקומות היודעים לשמור על אחידות וקו ברור ומוקפד.
רוצים איטלקית? בבקשה, רק אל תכניסו לי שם את הקרם ברולה הצרפתי או את ההמבורגר עם הבייקון האמריקאי.
היעדר המובחנות הזה גורם לאמורפיות כללית. היום כולם ביסטרו או מטבח שף או סתם שם יחצנ"י, אבל כמעט בכל מקום התפריט הוא אותו תפריט והאנטריקוט ברוטב יין אדום מככב גם אם אתה מסעדה יוגוסלבית בעלת ניחוחות ספרד וגם אם את יפנית עם מודעות אוזבקית ממוצעת.
אני מוחה.
אני רוצה שונות, אני רוצה גיוון, אני רוצה שתעיזו שתבחרו קו אמיתי ולא את זה שבנו לכם כדי שיתאים לכל עם ישראל, אולי אז באמת יהיה מטבח בינלאומי בארץ.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת