מה לוקחים לים...

זהו, רשמית נפתחה עונת הרחצה.

דגלים בשלושה צבעים הוצאו מהמחסן, לבן לימים של אופטימיות, אדום, לימים של ככה ככה, ושחור לימים של שביתת מצילים. ומי כמונו יודע שכאלו יגיעו לא מעט ימים. אבל ים זה ים, ושבתות בבוקר זה ריטואל מחייב. ככל שגרים קרוב יותר לקו המים, פרויקט ההגעה לים הוא פשוט יותר ומצריך מינימום הפקה. כנתוני הפתיחה הם כאלה, שעה ורבע נסיעה לכל כיוון, אבא אמא שני ילדים שלך ועוד אחד של השכנים זה הופך למבצע צבאי בדוגמת אנטבה, למען הצורך להקשות הוספנו לפרויקט עוד שני רכבים של חברים כדאי שיהיה שמח.

הכול מתחיל בשיחת טלפון בשישי בסביבות שתיים עשרה בצהריים, מתקבלת ההחלטה, ומתחילות הריצות – נשלפת הרשימה מהקיץ הקודם של מה לוקחים לים. סקר קצר העלה – כולם אומרים פירות. השאלה היא סוגים וכמויות. מסתבר שזה לא משנה, לא הסוג ולא הכמות העיקר שהם יהיו שטופים. תזכרו כמה זה מצחיק לראות את אלא שהולכים לברזייה עם שקית ניילון לשטוף פירות ואחרי זה עושים בה חור ניקוז ומחייכים לכולם חיוך דבילי של השתנה. ועוד יותר חשוב לשמור את הפירות בצידנית מקוררת – אין דבר מגעיל יותר משזיף חם – ולשים את זה בצל זה לא אותו הדבר.

אחד היתרונות כשבאים בקבוצה זה החלוקה – בכל צידנית שמים משהו אחר – אחת לפירות, אחת לארוחת הצהריים ואחת לבירות. דבר שני זה שתייה – והכוונה היא למים, לא לתוססים. הפתרון הוא קלקר. הכי מיושן והכי לעניין. את כל מכליי הקוטג' ששמרתם לגן הקפיאו לקוביות קרח ענקיות, הן נכנסות יופי לפייה של הקלקר וככל שתקפיאו יותר כאלה יהיו לכם יותר מים קרים.

מה עם צהריים – הכי הטוב, משהו בפיתה. אבל אל תכינו מראש, כי זה יוצא רטוב ודביק וספוג. סלטים זה קלאסי, קחו כמות מספקת אבל בלי צורך להחזיר עודפים (בשביל מה לסחוב). ומה בפנים? שניצל או קציצות זה מושלם, אבל שימו לב שאם הוצאתם אותם מהקפאה ושמתם בצידנית, ככל הנראה הן עדיין תהיינה קפואות – לא נעים.

על קינוח לא צריך לטרוח כי אחרי הכל זה ים, ויש גלידות.

מה עוד לוקחים. קצת נשנושים, אבל לא כאלה שמלכלכים את הידיים ולא מגיבים טוב לחום (סליחה במבה וביסלי), ובייגלה לקטנים ופיצוחים הולך למבוגרים, אבל עם שקית לקליפות כי זה ממש מבאס שנתקעת לכם קליפה של גרעינים ברגל כשאתם יחפים.

ובפינת הפולנייה - הגנה מהשמש. וזה אומר שמשיה אם אין סככות בחוף אליו אתם הולכים (אם יש, חבל לסחוב) קרם הגנה ולהשתמש בו, לא רק לקחת אותו, וכובע. שקיות ניילון ריקות לכל מיני דברים רטובים ומלוכלכים שתרצו להחזיר הביתה ועוד שקית עם מגבות יבשות ובגדים להחלפה שאצלנו היו משאירים באוטו, בשביל הדרך חזרה כי זה ממש מבאס לעשות את כל הנסיעה הזו ועוד לשבת על המגבת הרטובה כשהחול תקוע בכל מקום.

ואם אתם גרים רק נסיעה קצרה מהים, פרי או שניים וכסף לארטיק יספיקו, קרם הגנה, כובע ומגבת.

וקטנה לסיום לכולם - את האבטיח תאכלו אחרי שהים נסגר על המרפסת כשהוא קר מהמקרר עם גבינה בולגרית של המאירי, שבאופן אישי ידוע לי שאינה אוהבת שלוקחים אותה לים כי היא באה מצפת ושם – אין ים.