אמורה מיו בצהריים

מעולם לא הייתה לי סיבה אמיתית לחבב את רח' אבן-גבירול או סיבה ממשית להגיע אליו, מלבד לעבור בו למטרות חשובות במיוחד. קשה לי עם אבן-גבירול, הוא אפור, לא מזמין ומתיימר להיות משהו שהוא לא. מכיוון שבסביבה הטבעית שלי יש מספיק אלמנטים כאלה, לא מצאתי סיבה לחזק את הקשר שלי איתו.

אבל הנה (שימו לב, תפנית בעלילה), סוף סוף יש משהו שהוא חם ומזמין, ממש קרוב לעירייה. הרי אין כמו שילוב של אוכל טוב והפגנות מיותרות כדי לפתוח לי את התיאבון.

ב"אמורה מיו" ניסו בעלי המקום, שלומי וסוזאנה, לשים דגש בעיצוב על אווירה (תסלחו לי על השימוש במילה הבאה) אותנטית ולמרות כל הציניות המתבקשת, התוצאה ממש מדויקת ונעימה. סוזאנה בהחלט הצליחה להביא איתה נתח קטן ואינטימי מטעמי איטליה הגדולה.

הגענו ביום חורפי במיוחד לארוחה העסקית בצהריים. שותפתי לארוחה התענגה בדרך על המחשבה שהיא עומדת לשבת במסעדה איטלקית וליהנות מהאוכל כשבחוץ יורד גשם. אני מצידי, הייתי כבר מוכנה לאכול את כל רחוב אבן-גבירול על כל אפרוריותו בעודי מקללת כל רגע של גשם.

הקללות הפסיקו ברגע שהתיישבנו. ב"אמורה מיו" ישנן כמה אופציות להרכב הארוחה העסקית, ומחירן נע בין 49-69 ₪ והיא מוגשת בימים א'-ה', בין השעות 12:00-18:00.

בבסיסה, הארוחה מורכבת ממנה ראשונה ועיקרית וניתן לבחור בין יין, מרטיני או שתייה קלה. עד כאן הכול נשמע פשוט. הבעיה הרצינית יותר היא לבחור מה לאכול מכמות המנות המגרות שבתפריט. מכיוון שאנחנו לא ממרות את פי המומחים, החלטנו לפעול לפי ההמלצות.

למנה ראשונה אכלנו מנת אנטיפסטי ומרק היום. האנטיפסטי גובה במגוון טעמים שהצליחו להפריח טעם במנות המוכרות לעייפה, ומרק השעועית היה ביתי ומפשיר כראוי. אחד היתרונות הגדולים של המקום, כחובבת בצקים, הוא הפוקצ'ה. היא פריכה, חמה, עבה, עשויה בתבלון עדין ולא נמאס ממנה לרגע.

למנות עיקריות הלכנו על הדונה ג'וליה (פנה ברוטב שמנת, זעפרן ובייקון) וג'ודיטה (פטוצ'יני ברוטב עגבניות, תרד וגבינת מסקרפונה). אף מנה לא אכזבה לרגע והיה לנו ממש קשה כשהבנו שאנחנו לא מסוגלות יותר פיזית לאכול, למרות כל הרצון הטוב, ותאמינו לי, יש רצון.

מנות מומלצות נוספות של המקום הן הבורינה (ספגטי ברוטב עגבניות, חצילים, זיתי קלמטה ומעט צ'ילי), הרביולי (במילוי ריקוטה ותרד) – שבגרסת המסעדה מוחלף בו רוטב השמנת הסטנדרטי ברוטב שמנת, קישואים וצנוברים – והספגטי ברוטב שמנת, יין אדום וכבד עוף.

ב"אמורה מיו" מציעים מסתבר גם תפריט אלכוהול זול למדי ותענוגות נוספים. הגענו לקינוח... גילינו שאפשר להזמין עסקית מתוקים שמחירה הוא 24 ₪ והיא מוגשת עם שתייה חמה. עסקה שווה לכל נפש, בייחוד כשמדובר בקינוחים של "אמורה מיו". ורק כדי לגרות לכם את החך- בצק עלים בשכבות עם קרם פטיסייר ושקדים קלויים, טירמיסו ותותים עם שכבת מסקפונה וקצפת מעליהם, הם רק חלק מהעניין.

בצהריים מוגשת ארוחת הטעימות האהובה של אמורה מיו המוכרת מהערב, אך בצהריים מחירה הוא 90 ₪ במקום 110 ₪. מומלץ לארגן כמה שעות שינה טובות לאחר מכן וחובה, אבל פשוט חובה לטעום.