כתיבת טור אישי והמלצות על מסעדות במשך שלוש שנים הכתירו אותי כאלפון מהלך של כל מה שפתוח ומוגש במסעדות ארצנו, חברים מתקשרים להתייעץ, זרים זורקים בנונשלנטיות "אז איפה הכי טוב"? כמה עולה פה ומה מגישים שם? וזה רק חלק מההתקלות.
אין לי רשימה קבועה ולא אחת אני הולכת ומחפשת עבור השואלים באתר זה ממש את התשובות (חבר'ה, המנוע כ"כ פשוט אז במקום להעביר מכתבי שרשרת במשרד כנסו וחפשו). שאלה שכזו העלתה דיון זוגי על מקומו של הממליץ בסצינת האוכל, וביתר דיוק עד כמה אפשר להעביר התרשמות אישית ולתרגמה למושגים מוסכמים וסולמות ריכטר של אוכל.
הגומיו נותן מזלגות, הזאגאט מדרג במספרים (רק לפי המלצות הסועדים) ולנו בעברית המצוחצחה, והמוגבלת במילות תיאור, לא נותר אלא לבנות סקלה של מילות התלהבות/ ביקורת אשר יענו על צרכי הקורא. פריך, מרקם, עסיסי, קריספי, תפל, פיקנטי, נימוח ואוורירי הם רק חלק מהלקסיקון לכותב המתחיל.
אני מודה לעיתים יש פספוסים שהרי באוכל עסקינן, ויכול שלשף היה יום טוב או רע במיוחד, הייתי מצוננת וחוש הטעם שלי השתבש, יתכן וזיהו את המבקר בכניסה ועשו לו כבוד שהאחרים לא מקבלים ועוד כהנה וכהנה נסיבות אשר יביאו אותי ואת עמיתי לשפוט מסעדה לשבח או לקלס. ופה באה המסקנה מאותו דיון שהוזכר לעיל, אוכל הוא חוויה מחד וצורך בסיסי מאידך.
כשאתם מחפשים מסעדה תחפשו מה שמתחשק לכם, אם אתם במצב רוח הרפתקני, זה הזמן לאמץ המלצות חברים או כותבי מדורים, ואם אתם רוצים משהו וודאי, תחזרו למקומות שאהבתם, התוצאה תהיה טובה בשני המקרים. ההרפתקנים ייחשפו לטעמים, מקומות ומטבחים חדשים וההולכים על בטוח יכריחו את המסעדות לשמור על רמה אחידה בין ביקור לביקור. כולם מבסוטים.
ואם בכל זאת נתקלתם בעוולה נוראית, בהבטחה שלא קוימה או בהברקה הגדולה של השנה תכתבו לנו, או לפורום ואז כולם ידעו ויסיקו את מסקנותיהם בעצמם, אני אמשיך לכתוב על המומלצים בעיני, לעדכן מידי פעם את חמשת הגדולים שלי, ואם תאהבו תאכלו, ובמידה ולא ממש אהבתם – סליחה, אל תוותרו, יש עוד פעם.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת