לונדון סוג א'

לפני כמה שבועות חזרתי מביקור בלונדון. חוץ מלהיות עיר מדהימה וגן עדן למטיילים, לונדון היא גם אחד המקומות היקרים ביותר בהם שהיתי (ואני טיילתי תקופה ארוכה ביפן...). על פניו הכל נראה סביר, עד שאתה מבין שבעצם צריך להכפיל כל תווית מחיר פי 8 כדי לקבל מושג לגבי המחיר האמיתי...

למזלי הרב, שהיתי בלונדון בביתם של חברים טובים (עדי ואורן, היי...) שלא רק חסכו לי את הוצאות הלינה הענקיות, אלא אף טיפלו בי בכפפות של משי והראו לי גם את לונדון האמיתית, לונדון של אנשים שקמים בבוקר, נוסעים ב-tube לעבודה, נפגשים בפאב המקומי לאיזה pint ואז ארוחת ערב ולמיטה (אולי עוברים בדרך בlondon bridge ומציקים לדיוויד בליין, אם הוא עדיין חי...).

לאחרונה, נוהגים האנשים בלונדון ה'אמיתית' לאכול את ארוחת הצהרים שלהם במקומות מסוג אחר. מקומות שמנסים לפתור, תחת גג אחד, את בעיית המחיר ואת בעיית הטריות של המזון המוגש. לפני שנתחיל להתלהב, יש לציין שהמדובר בסנדביצ'יות עם ערך מוסף.

בואו ניקח למשל את רשת Pret (קיצור של Pret A Manger שזה, אני חושב, 'מוכן לאכילה' בצרפתית). הרשת הזו (כ-100 סניפים בכל רחבי בריטניה) מתגאה בכך שבכל סניף ישנה מאפייה אשר אופה את הלחמים בבוקרו של כל יום. הכריכים מוכנים על ידי צוות הסניף ומוגשים טריים (הקופסאות בהן מוגשים הכריכים אחידות ולא מודפסות, הכיתוב על המדף יאמר לך באיזה כריך אתה מתבונן...) נגמר האבוקדו-לא מכינים עוד, כך שאין סיכוי שתקבל כריך אבוקדו מאתמול (מצד שני אם באו באותו יום המון חובבי אבוקדו לסניף- תשכח מהכריך שאתה אוהב). יש גם קינוחים המוכנים במקום ומסודרים על גבי מדפים, סלטי פירות, פירות בתפזורת (אל תקנו בננות בלונדון...) ואפילו ליין שלם של משקאות (החל במים מינרלים מוגזים וכלה במשקאות יוגורט מצוינים) שכולם נושאים בגאווה את חותם ה-Pret.

יש גם שקיות של צ'יפס מסוגים שונים (נסו את ה-Salt & Vinegar Chips והתרחקו מאלה שעשויים מלפת, סלק או גזר) וכמובן משקאות חמים (קפה מצוין ותה). בימים קרים במיוחד מגישים שם גם מגוון של מרקים (ניחשתם, גם הם מיוצרים במקום). אין כמו לעצור בסניף של Pret אחרי יום של טיולים/שופינג, לבחור כריך (או שניים), פחית של דר' פפר (שמישהו כבר יביא את המשקה לארץ) ושקית של צ'יפס, להוציא ספר מהתיק ולנוח.

המחירים עצמם זולים יחסית והאיכות מעולה (יש המון מבחר אז אין סיכוי שלא תמצאו משהו שמוצא חן בעיניכם). את הכריכים שלא נמכרים, אגב, הם מפזרים בבתי-תמחוי ברחבי לונדון (למי שהתעניין).

למי שרוצה גם בארץ, אז ככה: מאז שחזרתי הספקתי להיות רק במקום אחד שמזכיר (לפחות מבחינת הקונספט) את אותם מקומות. למקום קוראים LoveEat והוא נמצא איפה שהוא ליד רחוב יהודה הלוי, ממש קרוב לחברת החשמל (לא ממש זוכר את שם הרחוב, אני מלונדון...). עצרתי בגלל הרגשת הדז'ה-וו, אכלתי, היה טעים (קצת יקר, ממש מזכיר את אנגליה) אבל איכותי ונעים. שווה ביקור ושווה לפתוח מקומות דומים. אני חייב לזוז, כבר חמש ועוד לא שתיתי Cup of tea עם קצת Scones ואולי גםCucumber sandwiches...