מתי בפעם האחרונה הכנתם משלוח בן-לילה מנות, כזה מקרטון, שמקופל כמו אוזן המן ותכולתו דומה לשקית יומולדת גדולה (לא כולל הפתעה)? ככל שהשנים עוברות ואנו מתרחקים מהווי גן הילדים בואך כיתה ג' ככה גם הולכים עימם חלק ממנהגי החגים, ואנו הופכים להיות חוגגים תכליתיים ותמציתיים. פורים שווה תחפושות, פסח שווה פיתות בפריזר ושבועות שווה גבינות. אלא שלחגים היהודיים יש סיפורים, מסורות ומנהגים שעושים אותם חגיגיים ויפים יותר. אצלינו בבית חג פורים זו היתה ההזדמנות הטובה ביותר להרוויח, גם כסף וגם מלאי ממתקים שחייבים לאכול מהר. הבית היה מתמלא ריחות בישולים, אבא שלי היה מופקד על רשימות התפוצה והאריזות ואנחנו הילדים היינו אחראיים על החלוקה.
בתמורה קיבלנו דמי משלוח והבית התמלא בערימות של עוגיות אוזני המן ושאר מתוקים שתוך שבועיים נאכלו שהרי ביעור החמץ והאיש עם הנוצה חיכו בפתח. היום אני כבר לא בסבב, כאילו הדור שלנו יצא מחוץ ללופ, וזה קצת חבל.
מה עושים - משתדלים, אין זה אומר לפתוח את הבית ולהפוך אותו לסדנת מתקדמים לבוגרי הספר "ילדים מבשלים" אבל אפשר להתחיל שוב, בקטנה, את שרשרת הנתינה. אחרי הכל, היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה? חה חה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת