בעוד שבעולם הגדול נהנים הצרכנים
מגלידת מגנום בשבעה טעמי חטאים
(אותם החטאים המסורתיים), אצלנו
תרגמו המפיצים את שם הסדרה ל"יצרים"
(יש דמיון אבל כמו תמיד תעשיית התרגום
שלנו בעייתית) ובחוסר רגישות לאוהדי
הגלידה העלימו בדרך שני טעמים.
בכלל לסיים גלידה במשקל נטו כ"כ כבד,
עם כמות קלוריות שלא תבייש קבוצת
כדורגל היא עניין רגיש שדורש ייעוץ וסיוע
של פסיכולוג, ומנה גדושה של ביטחון עצמי.
לכן הכותרת "חטאים" לסדרה שכזו מושלמת
מבסיסה. הדרך היחידה לאכול לבד גוש
שוקולד לבן, מצופה שוקולד שחור, מוקף
אגוזים ומרוח בחמאת בוטנים תהיה להודות
בחטא. חטא קדמון, חטא כואב, ובעיקר חטא
לא מוסרי שגדול מאיתנו.
יצרים, הרי, יש לכולנו. וזו גם הבעייה של
הדיאטות שניצבות מול מלחמת קלוריות
מפתה בחודשים החמים. היצר שלנו לזלול,
הצורך והסקרנות לנסות עוד טעם אינם
לגיטימיים כמו להודות שאנחנו פשוט
מושחתים ומרשים לעצמנו לטבוע בסוכר
לבד. לזה, ניתן למצוא צידוק ויש את מי
להאשים מלבד עצמנו.
על כל מקרה שלא יבוא, ועל כל טיעון לשוני
שתבחרו, הגלידות שמוצעות כאן הקיץ,
מסוכנות (במובן הקלורי שלהן.)
כתבות נוספות של טובית נייזר
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת