לזכר ימי הוירוס

אומרים שהוירוס סארס בדרך החוצה, בגסיסתו, נשארו עוד שבועיים להפוגה מוחלטת, ומצד שני מוסיפים לספור קורבנות.אני מצדי ניצלתי במקריות מוחלטת ממנו. גרתי שנתיים בהונג קונג וחודש לפני ההתפרצות עזבתי מסיבות אישיות. גורל.

אבל האהבה אל המקום נשארה ועודנה חזקה כתמיד ולכן הוירוס הזה חייב להיעלם, כי הוא מוציא למקום שם רע.אז לרגל החדשות המפחידות והטרור הבריאותי, הנה קצת פסטורליות טעימה על העיר שתמיד תציע לכם משהו טוב לאכול.

כדי לבדוק אם אני דוברת אמת, תצטרכו לחכות עד שכל הרוחות תרגענה.יש הרבה דמיון בין גורדי השחקים של הונג קונג לאלו של ניו יורק. אומנם ניו יורק גדולה פי הרבה מהונג קונג אך המבטים בשתי הערים, נישאים גבוה למעלה.הונג קונג, בדיוק כמו ניו יורק, מציעה מגוון אינסופי של מטבחים שונים ולאומים.

אינספור מסעדות איכותיות מפוזרות ברחבי האי הצפוף, וגם הרבה מסעדות רחוב, שטעמן לא תמיד נופל מכאלה יקרות ומפוארות.כמתבקש, המטבח של דרום מזרח אסיה שולט במקום, אם באופן המסורתי והאותנטי ביותר, ואם ע"י מיתון הטעמים וערבובם עם סגנונות מערביים יותר.השוני בין שתי ערים גדולות אלו והפלוס של האסיאתית בינן, הוא הנוף.

האי הונג קונג נבנה על גבי ומסביב לקרקע הררית. התוצאה היא הרבה שיפועים, פסגות ונופים שנפרשים מגבהים ומרחוק. ויקטוריה פיק- פסגת האי ואתר פופולארי בקרב תיירים ואף ספורטאים שבוחרים במסלולי ההליכה אליו, היא נקודת ציון קולינרית. כל מסעדת איכות שתמוקםפה תהיה מוצלחת מכזו שתמוקם ברחוב רגיל (יהא זה הרחוב הכי מעניין בעולם).הנסיעה ברכבל המשופע 90 מעלות, נוף גורדי השחקים הנוטים לצדם ומוסתרים ע"י צמחיית יער, האוויר המדהים והקריר שם למעלה, האיים שעוטפים את הונג קונג מכל מקום, כל אלו מהווים שדרוג לחווית הסעודה.המסעדה הפופולארית על הפסגה היא קפה דקו. המסעדה מציעה תפריט עשיר בכמעט כל סגנון אוכל שתחלמו: מהמבורגר ועד קימצ'י, והכל נעשה ברמה.

האטרקציה כאמור היא הנוף של כל העיר מזווית פחות קונבנציונלית, ולכן כשמזמינים מראש (חשוב) צריך להתעקש על מקום ליד החלון.לעומתה, המסעדה הרומנטית באמת (ואולי הכי רומנטית בכל העיר) היא פיק לוק אאוט, שבאמת צופה על הדברים היפים.

המסעדה ממוקמת בתוך וילה עתיקה שנבנתה עוד לפני שהרכבל היה קיים. חצר הוילה, שגם היא משמשת את הסועדים, עטופה עצים המוארים בנורות צהובות קטנות וצופה אל הצד האחורי של האי, המנוקד איים קטנים.האוכל שנחשב בינלאומי משלב ביצירתיות טעמים סותרים ומנוגדים ומגיש אותם בשיא האלגנטיות. הטעם בשילוב הנוף והאווירה נשארים זמן רב אחרי החוויה.מסעדה נוספת המשלבת אוירה ונוף יחד עם אוכל ברמה, היא וורנדה. המסעדה ממוקמת בחלקו הדרומי של האי בשורה הראשונה לפני הים. החופים, בניגוד לישראל אינם ארוכים אלא מפרציים בסגנון טרופי, כך שממול ובמרחק שחייה מצויים איים נטושים וקטנים.

נסיעה באוטובוס ממרכז העיר היא חוויה בלתי נשכחת ומפחידה. הדרכים צרות, ונוטות מטה והנהג לא מודע לדבר מלבד לדוושת הגז. בנוסף, הצמחייה הנמוכה פוגעת בגג האוטובוס ונשמעת כמו הפגזה אימתנית והחוויה דומה לנסיעה ברכבת הרים במחיר נסיעה עירונית.המסעדה בנויה בצורה מוארכת, מעין מרפסת (מכאן גם שמה) של אותו מלון ותיק שנבנה בשנות ה-20.

כל שולחן זוכה לחלון מיושן ומשוחזר ממנו הוא רואה את מדשאות הבניין ומיד אחריהן הים.להקה קטנה מלווה את הערבים ובימי ראשון מופיעה להקת ג'אז.צריך להתכונן מראש למחירים אבל השרות האיכותי והאירוע מסביב, כולל הטעמים בצלחת, יכולים להוות סיבה מספקת.יש עוד מיקומים רבים בעיר שמשדרגים את הטעם, וחוויות קולינריות נהדרות.נקווה שהשיגעון התברואתי הזה יחלוף במהרה ויאפשר לכולם לטעום את העיר.