קוקטיילים, מה הם באמת

רומן לסקר רשימה זו תישא הפעם אופי אטימולוגי. קוקטיילים, כפי שתראו בהמשך, השתלטו כשם תואר על כל הענף, ובלי כל הצדקה. מרבית המשקאות המתקראים בתפריטים ובפי האנשים "קוקטיילים" הם בעצם משקאות מעורבבים. הרשימה הנוכחית תעשה מעט סדר בבלגן. אנו מכירים אם כן, בקיומם של שני עולמות: עולם הקוקטיילים ועולם המשקאות המעורבבים. תכופות הם מתערבבים זה בזה (התנצלות על משחק המילים), בעיקר באשמת יצרני המשקאות, אולם אין ספק כי גם המונח "קוקטייל קלאסי" תורם לבלבול. אז קודם כל – הגדרות. משקה מעורבב הוא בדרך כלל משקה אלכוהולי בסיסי (וודקה, ג'ין, רום וכדומה. להלן ייקרא "הבסיס") בתוספת מיץ מפרי כלשהו, הנמזג על קוביות קרח לתוך כוס אולדפאשנד או הייבול. הרציונל מאחורי המשקה המעורבב הוא החבאה או החלשה של טעם הלאכוהול של הבסיס מאחורי התוספת הפירותית. צורת ההגשה הנפוצה של המשקה המעורבב היא בתוספת קשית לשתיה ומקל ערבוב. הסקרודרייבר וטקילה סנרייז הם דוגמאות למשקאות מעורבבים. (הטקילה סנרייז מותח מעט את מגבלות הז'אנר, אך עדיין נמצא בתוכו). הקוקטייל, לעומת זאת, מתוחכם יותר, מכיל יותר מרכיבים וכעקרון מנחה מצריך רמה גבוהה יותר ולעתים אף זמן רב יותר, של הכנה ועיצוב. קוראים חדי זכרון יזכרו כי זו אחת הסיבות להעדרם של קוקטיילים ממטוסים (קישור לרשימה הרלוונטית מימין). מרכיבי הקוקטייל, אם כן, רבים יותר- הם כוללים פירות טריים, תוספים מרירים (כגון אנגוסטורה, ראו רשימה מהשבוע שעבר) וממתיקים. זאת בניגוד למיץ הפשוט המתוסף למשקה מעורבב. זמן הצינון של קוקטייל קצר יותר ועליו להלגם במהירות, לפני שהמבנה הארכיטקטוני של המרכיבים הרבים יקרוס לתוך עצמו, או במילים יותר פשוטות – לפני שהדברים יתערבבו יותר מדי. קוקטייל, אם כן, הוא קטן, נקי ומתוחכם. מקורו של המונח משקה מעורבב (mixed drink) הוא משנות השבעים. וממש כמו העשור הזה – הוא וולגרי משהו, אם כי לעתים אופן שמח. משקאות מעורבבים המתייחסים לאקט מיני כלשהו אינם מומלצים. זה טעם רע, בשני המובנים. במרבית המקרים תפקידו של משקה כזה לשמש תחליף למשפט פתיחה סר טעם לא פחות. במרבית הקוקטיילים הושקעה מחשבה לא מעטה והם מוצלחים הרבה יותר גם בטעם שלהם על החיך וגם בטעם שהם משדרים כלפי הסביבה.