השובך

את פנינו קיבלה מלצרית צעירה חייכנית, המקום המה סועדים במגוון מרשים: אנשי עסקים מעונבים, מדריכי תנועת "הנוער העובד והלומד" הפעילים בשכונה, חיילים, ומשפחות מורחבות. השובך היא מסעדה עממית מובהקת. ניתן לראות זאת לפי כמות הלקוחות הקבועים. במסעדה כ- 50 מקומות השולחנות הם שולחנות עץ. התקרה, עשויה קורות עץ דמוי שובך. המטבח גלוי והנעשה בו נראה לעין כל. מנות הפתיחה היו סלטים שונים . החל מסלט ביצים עם בצל בסגנון נינוח מזרח ארופאי, דרך חומוס טחינה וחצילים בצורות שונות וכלה בטבולה. הפיתות שהגיעו היו חמות והשלימו את הסלטים ליצירת מתאבן טוב. כד הלימונדה הקרה היה דבר בעתו. "אל תתמלאו בסלטים", בקש דוד בעל המקום, ואכן המנות המבושלות הן ה"פורטה" של המקום. הקורקבנים ברוטב היו טובים. קציצות הבשר ברוטב עגבניות היו מעולות הן תובלו בכוסברה, שהשתלבה היטב עם הכמון ותבליני המזרח האחרים. מרק הקובה היה חמצמץ דיו(אפילו מדי לטעמי) ומנות הממולאים היו מעולות, ובעיקר הפלפל הממולא באורז ובשר. תמונות האחמי"ם שסעדו במסעדה ממלאות את הקירות. בקושי זיהינו את פרס ואת מילוא, אשר נראו צעירים. המסעדה היא מוסד משפחתי ותיק וקיימת למעלה מ-25 שנה. במטבח של ה"שובך" לא שולטים הרוזמרין והריחן ולא מתבלים כאן בטימין. התיבול הוא מזרחי מסורתי טעים ומינורי בחריפותו. חלק חשוב מתפריט המסעדה הם השיפודים. טעמנו את הקבב שהיה מתובל כהלכה "אוורירי" עשוי מבשר טוב שנקצץ באופן גס גם שיפוד הפרגית היה טוב. בתפריט ראינו שבמקום מגישים גם גולש, קוסקוס ושיפודי כבד אווז. כוס הקרלסברג (10 ש"ח לחצי ליטר) ליוותה את הארוחה ויצרה דיאלוג מוצלח עם טעמי המזרח. סיימנו, איך לא, בקפה ובקלוואה, שהיתה פריכה מרנינת חך. מחירי המנה מאופקים מאד , מנת צלעות הכבש היא אחת המנות היקרות ומחירה 45 ש"ח. זוג יכול לסיים ארוחה במקום בסכום של 100 ש"ח ומשהו. השירות אדיב ויעיל. מנות מומלצות: מנות הממולאים, בייחוד הפלפל .קציצות הבשר, שיפודי הקבב והפרגית. המסעדה כשרה.