mind the gap זה לא סוד גדול שאת השם לקחו בעליה מאותה אזהרה מיתית של הכרוז ברכבת התחתית של לונדון מפני הרווח שבין הרציף לרכבת עצמה. גם עיצוב הלוגו דומה דמיון רב ללוגו של אחת הרכבות התחתיות המפורסמות בעולם. הכוונה ברורה, אם כן, לתת לצרכן - במקרה הזה הצרכן הוא ישראלי שכן מדובר ברשת בינלאומית - את החוויה של לונדון. נכנסנו לגאפ בשעת אחר צהרים מוקדמת. החלל הפנימי של המקום הינו גדול והיה מלא למחצה. ה"גאפ" היא מסעדה המתמחה בבשר. הגאווה השניה של המקום היא הבר הגדול והמגוון שלו - ב"גאפ" מציעים יותר מעשרים סוגי בירה - מחבית ובבקבוק, וכן מרגריטות לא רעות בכלל, במגוון טעמים. כיוון קולינרי זה בא לידי ביטוי גם בארוחות עסקיות המוגשות במקום, במחיר סביר של 39-49 ש"ח. המנה הראשונה בארוחה העסקית שלי היתה מרק בטטה. ההתרשמות הראשונה היתה טובה - צבעו כתום עז, מנוקד שבבי כוסברה ירוקים. המרקם היה סמיך וגם הטעם היה טוב. למנה עיקרית הזמנתי חזה עוף. באופן מסורתי סובל חזה העוף מיחסי ציבור גרועים למדי בציבור הסועדים במסעדות, נדמה לי שהסיבה העיקרית לזה היא הזיכרונות של השניצל של ילדותנו, שנדפק בפטיש בשר, או אולי חזה העוף המכובס המוגש בחתונות תפלות למדי. אז לא. החזה-עוף שלי היה עשוי במידה - מושחם, לא שרוף ועסיסי. למנה נלווו סלט ירקות, צ'יפס ומגוון רטבים, אשר מלבד הקטשופ והחרדל המסורתיים כללו גם סלסה חריפה, רוטב גרגרים ועוד. חברי ד' הזמין את מנת הדגל של ה"גאפ" - המבורגר. ההמבורגר הגיע באותה מתכונת כמו העוף, כלומר כלל גם הוא סלט ירקות וצ'יפס, אבל בעוד שהעוף היה, כאמור, טוב, הרי ההמבורגר היה מצוין. ד', אשר מעיד על עצמו כי לקח בשנה האחרונה את ההמבורגרים כפרוייקט ושכף רגלו דרכה בכל המבורגריה בגוש דן, טען כי זהו אחד ההמבורגרים הטובים שאכל. העסקית כוללת גם משקה. שליש של בירה מקומית או כוס משקה קל ילוו את הארוחה בחן רב.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת