אדווה גן סתיו אילו יכולתי לבחור את ארץ אבותיי, סביר להניח שארגנטינה היתה זוכה. כמה הערכה אני רוחשת למי שהבין, והפנים, בצורה אבסולוטית ועמוקה, את מהותה האמיתית של הפרה בעולמנו. תסלחו לי על העדר רגשי חמלה כלפי אחיותינו שברפת ועל חוסר מוחלט בגנים של צמחונות, טבעונות ושאר מחלות נפש (סתם, סתם) אבל אני פשוט לא יכולה לדמיין חיים מאושרים ללא הדבר המדהים הזה, שנקרה בדרכי בצורות שונות כמו קרפצ'יו, רוסטביף, צלי עסיסי או, כמו במקרה שלפנינו, בצורת סטייק רחב ממדים ושופע טעמים. עוד לפני ביקורנו בסטייק.קום התחילה בלוטת הרוק שלנו לעבוד במרץ מוגבר. בן זוגי, ששותף לתאוות הבשרים, חיכה לזה לא פחות ממני. כדי לחסוך מכם את המתח, הנה סוף הסיפור: יצאנו משם שיכורים וטובי לב, מבלי שנגענו בטיפת אלכוהול, כמו שרק ארוחה מעולה יכולה לעשות. סטייק.קום היא מסעדה יפה ומעוצבת היטב. שולחנות העץ ערוכים בקפידה ומשתלבים בסגנון כולו שהינו מרשים ובעל ניחוח הייטקי מעניין. (שימו לב לחישוק התאורה בכניסה) צמד מלצריות יפות (מצב משפחתי לא ידוע) מחייכות לקראתך בכניסה. התחלנו בפיתה מקסיקנה (תשעה ש"ח), פיתה גדולה וחמה מגריל הפחמים, מוגשת עם רוטב שום מצוין. לראשונות הזמנו אליטאס, נשנושי כנפי עוף, שהוגשו צלויות ובלוויית רוטב מעולה ומקורי של קרמל ושום ורוטב ברבקיו. (שלושים ותשעה שקלים) הגוואקמולה, סלט אבוקדו מקסיקני, היה מעולה. באבוקדו ,שהיה מתובל היטב, היו נעוצים נאצ'וס משולשים פריכים וטעימים. (עשרים ושמונה שקלים). הזמנו מיץ תפוזים ושמחנו לגלות שהברמן לקח כמה תפוזים מצנצנת גדולה שניצבה על הבר וסחט אותם במקום. קיבלנו את המלצת המלצרית ולפיה בחרנו לעיקריות בשר אמריקאי. לדבריה מגיע הבשר ממקום בו יודעים להעריך את תכונותיה הנפלאות של עדנה הפרה ומעניקים לה טיפול ראוי. ועדנה? עדנה לא אכזבה. צלע עגל ענקית במשקל ארבע מאות וחמישים גרם הונחה לפני, כשעליה שיפוד ירקות, וכשהיא מלווה בצלחת צ'יפס שמסוגלת להשביע שלושה אנשים ובקלות (הצ'יפס הוא חצאי פרוסות תפוחי אדמה, מקורי ואפילו יותר טוב מצ'יפס רגיל) מול בן זוגי נחת סטייק אנטרקוט נדיב ביותר במשקל שלוש מאות גרם בליווי ערמת צ'יפס נוספת.(שישים וארבעה שקלים לכל מנה). הבשר היה מ ע ו ל ה !. וכאן, גבירותיי ורבותיי, הגיע הזמן לציין שהמקום, תאמינו או לא אחי הכופרים, כשר. כן, אם לומר את האמת, התקשתי לעכל את הבשורה: יש בשר כשר וטוב. הסטייקים היו עשויים בדיוק בדרגת הצלייה שביקשנו (מדיום רייר, אלא מה?), הבשר היה אדמדם ומלא מיצים, ורוטב הצ'ימיצ'ורי עשה לו רק טוב. רצינו לשלוח את תודתנו לגריל מן אבל הוא בדיוק היה עסוק בהערמת פחמים בגריל בעזרת את חפירה ענקית השמורה לגרילמנים השולטים ברזי יבשת הבשר, דרום אמריקה. את החגיגה חתמנו בשני קינוחי ענק, ואני לא מגזימה, גדלים כאלו של מנות נדיר לפגוש. אחד היה פרופיטרול, פחזניות ממולאות גלידה מכוסות ברוטב שוקולד סמיך (עשרים ושבעה שקלים) והשני, פרפה חלבה שגרם לבן זוגי להוציא קולות שגרמו למלצרית להסתובב, ואולי זאת היתה הכוונה. (וכבר סיפרתי על יופיה של המלצרית) ארבע פרוסות ענק של פרפה עלו לנו עשרים ושניים שקלים. לסיום הודעה: אני מוכנה להתערב עם כל מי שירצה שלא תוכלו להבחין שהקצפת בקינוחים היא פרווה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת