פיצ'וטו

בת חן כהן לא ממש צפון הארץ ולא ממש חורף אבל זכרון יעקב בשבת קרירה וערפילית, עם שמש חצופה שעושה פרצופים ושולחת קרניים תועות, היתה בדיוק היציאה מהשגרה אליה נזקקתי. לא רחוק מהבית ויחד עם זאת עולם אחר. מושבתו של הברון מתהדרת במדרחוב משומר משוחזר ומשופץ עם חנויות קטנות, ומוזיאוני יין וגבורה. במרכזו, כאבן חן כתומה, ממוקמת מסעדת פיצ'וטו. המבנה, לשעבר בית מגורים בן קומה אחת, שופץ, תוך שמירה על קווי המתאר המקוריים, חלקו הקדמי מחולק לשלושה חללים ובחלקו האחורי ממוקם המטבח. התיישבו ליד חלון, כדי לראות הנוף, את הים הכחול ואת המבקרים שהלכו לאורכו של הרחוב. המטבח של פיצ'וטו הוא בעל ניחוחות צרפתיים, עם קריצות לחומרים הטובים בהם נתברכה ארצנו. התחלנו בתפריט היינות ובחרנו במאסי 99 (שימו לב ליינות החודש, כרגע מככבים השכנים מיקב התשבי). לפתיחה קיבלנו בשמחה לחם הבית, לחמניות עגלגלות, אפויות במקום ומוגשות חמות בלווית חמאה רכה למריחה וטפנד של זיתים שחורים. למנה ראשונה מהתפריט הזמנו כבד אווז חם ברוטב סמיך ומתקתק עם חתיכות של פירות יבשים שהעצימו את הטעמים. מנה ראשונה נוספת שנבחרה מהמיוחדים של היום, היתה של קלמארי מוקפץ באניס וזרעי כוסברה על מצע של עלי חרדל וסלק. השילוב היה מצוין, טעמו העדין של הקלמארי נשמר והאניס הורגש כמו ניחוח של בושם עדין. מבר המנות העיקריות הקשה מאוד את הבחירה, נחלקנו בין אהבתנו לבשר ומשיכתנו לים. מסביב צדו את עינינו מנות שיצאו ובאו ומראה העיניים לא עשה את חיינו קלים יותר. עשינו שימוש במלצרית המנוסה והנמרצת אשר הוכיחה בקיאות ברזי המנות ונעזרנו בה בבחירת המנות העיקריות. ההכרעה נפלה על אוסובוקו (שוק) טלה, שבושל ארוכות ברוטב סמיך של ירקות שורש, ובשרו היה מלא טעמים ורך במיוחד. כשכל התפארת נחה על פירה תפוחי אדמה חמאתי במרקמו וליד היו גזרים חתוכים גס כראוי, בקדרת איכרים חורפית שכזו. מנה עיקרית קלילה יותר וטעימה לא פחות היתה של שרימפס ברוטב זעפרן צהבהב על מצע קוסקוס. המנה, עיגול של קוסקוס עליו סדורים השרימפסים, נראה, על רגע השקיעה המוקדמת, כמו שמש בגוונים של צהוב כתום ואדום והיה חוויה לחך ולעין. התפריט מציע מנה מיוחדת לילדים, פירה ושניצלונים קטנים, במחיר של שלושים שקלים, כך שאפשר להפוך את האירוע למשפחתי בלי לחשוב האם יהיה לילד מה לאכול. לקינוח בחרנו שלושה כדורי סורבה בטעמים של אשכולית מרירה ואדומה, תפוח מתוק וירוק ופסיפלורה חמצמצה וצהובה, כולם שוקעים ברכות על מצע של רוטב עם פירות יער, קפה הפוך ותה נענע בירוק כהה שהגיע בקומקום פח נוסטלגי משהו. שלובות זרוע פסענו לאיטנו ברחובות המושבה מדמיינות ספינות ריגול בריטיות, גיבורות ניל"י ומסכימות שלא צריך סיבה מיוחדת לצאת מהעיר אם בסוף הדרך מחכה לנו פיצ'וטו.