Mind the gap

בת חן כהן המשפט הלונדוני כל כך, שכל ישראלי חוזר איתו לארץ כמו השקיות של מרקס את ספנסר, הופך את המסעדה ברחוב הארבעה לתזכורת נעימה של הרכבת התחתית המפורסמת בעולם ולכל מה שיש ללונדון להציע, בין אם היא מחכה לי ובין אם לאו. האמת היא שאין זו הפעם הראשונה שלי במקום. משותף לכל ביקורי הוא העובדה שתמיד יצאתי שבעה ומרוצה וכמעט אף פעם לא אכלתי את אותו אוכל. התפריט של המסעדה כתוב באנגלית ובעברית על לוח ירוק וחלק מהמנות משתנות מדי יום. בחרנו לפתוח במנה "חטיפית". משהו להעסיק בו את הפה והידיים עד שמגיע האוכל. הנאצ'וס שהזמנו הגיעו לא משקית. הוא עשויי כמו שצריך, מטורטיות שנחלקות ונקלות והן פריכות, חמימות ובהחלט לא שומניות ומגיעות עם רוטב פיקנטי לטיבול. לעיקריות הזמנו מנה של פילה יען ברוטב פלפלת עדין, הבשר הגיע עשוי מדיום מינוס דבר ששימח אותי מאוד ואת ידידי ד', אוהב החיות המתות, קצת פחות. הוא התענג על המבורגר בתוספת של בצל מבושל ביין אדום. מנות ההמבורגרים הן מן המפורסמות של המקום ולא הייתי ממליצה למישהו לפסוח עליהם. כל העיקריות הוגשו לבקשתנו בלווית צ'יפסים שמנמנים ופריכים וסלט ירוק. כמה מילים על הבר, שהרי הקונספט הוא לונדון ובירה היא המשקה הלאומי. הבר,6 עשרה מטר אורך, מציע מבחר מכובד של יינות בבקבוקים או בכוסות, במחירים משתלמים מאוד. תחת הכותרת "הקפואים", שתינו ברד מרגריטה ליים, וכדאי לנסות גם את הדאקירי שגם הוא מעולה. בצד ימין של הבר ניתן למלא קעריות קטנות בבוטנים קלויים בקליפתם, ולכרסם בהנאה בלויית כוס בירה מתוך המבחר הגדול שהמקום מציע. לקינוח קיבלנו את המלצת המלצר לעוגת שוקולד בראוניס, עשירה בטעם (וזאת למרות שהוא שונא שוקולד). אני לא יודעת מה לגבי הנהלת התחתית של לונדון, אבל אצלי המסעדה היא תחנה קבועה בסבב המסעדות התקופתי. Mind The Gap רח' הארבעה 8 , תל אביב 6241161 03