קיוטו. יפנית ניו יורקית.

מיקי פרנקל לילה. כולם ישנים. רק שמשון, יובב, ועורכי הדין הצעירים ערים. בעוד שמשון ויובב מנסים להשיג את כספו של פינוקיו, עורכי הדין השכירים והמתמחים לא מקבלים אפילו שעות נוספות. הם יושבים להם במשרדיהם ברחוב נחמני ובסביבתו ועובדים ועובדים. מידי פעם נתקף בעל המשרד בנדיבות, וכמו מאלף כלבי הים הזורק דג לכלב הים שלו, מזמין זה את שכיריו הנאמנים לסושי. מסעדת קיוטו ברחוב מונטיפיורי, בסיטי של תל אביב היא מקום מתאים לסושי של אחרי העבודה (תלוי מתי גומרים לעבוד). המסעדה היא מסעדה יפנית ניו יורקית, מה שאומר שלא חייבים לדעת לאכול במקלות או לחשוב שאצות זה טעים כדי להנות ממנה. מי שלא אוהב אצות יכול לקבל את קונוסי הסושי המוכרים עטופים ביריאה של מלפפון או של בגזר (לדעתי המלפפון אפילו יותר טעים מהאצה המקורי). תוכלו למצוא שם אפילו סטייק עם פירה. מצד שני גם המשקיעים החשובים מיפן יימצאו שם אוכל כמו בבית, הם רק צריכים לבקש את התפריט היפני. אם יש לכם סבלנות בקשו אותו, ונדנדו למלצרית שתסביר לכם על כל דבר בו. מי שבא בשביל הסושי (מתשעה שקלים, תלוי בסוג) שינסה את הטורו שהוא החלק השומני יותר של הטונה, ויש לו טעם "ימי" (כמו של פירות ים), את הנגירי סלמון (פילה סלמון בלי אורז), ואת האונאגי (שזה בעברית צלופח). אהבתי גם את המנה הנקראת סוזוקי אוסקורי שהיא שלושים ארבעים פרוסות של דג בס ברוטב פונזו (סויה לימון וצנון). סורבה תה ירוק (או פסיפלורה) לקינוח, ובחזרה לעבודה או הביתה (תלוי). קיוטו, מונטיפיורי 32 תל אביב, 5663103 03 יש חניה לבאי המקום