נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email

מסעדת "שוגון" מוצאת את עצמה במרכזם של שני טרנדים ששוטפים את המדינה בשנים האחרונות – טרנד הסושי -ברים שצצים בתל-אביב ובפריפריה הקרובה בקצב שעולה על התרבות האוכלוסיה הטבעית, וטרנד פתיחת המסעדות בהרצליה פיתוח, אשר הופכת במהירות לתשובה הישראלית לעמק הסיליקון וצריכה לספק את הצרכים הקולינריים של המתעשרים החדשים. למרות המהפכה הברוכה של ריבוי הסושי-ברים (וכותב שורות אלה יהיה הראשון לשמוח עליה), רמתם של מרבית המקומות המגישים סושי אינה מספקת. הסיבות לכך הן מגוונות – למשל, המחסור בחומרי גלם אותנטיים, מה שמחייב שימוש בתחליפים (מה שעוד נסלח איכשהו), אולם שתי הסיבות העיקריות לרמה הלא מספקת של סושיות ארצנו הן החלטוריזם הישראלי ועיגול הפינות שנעשה במרבית המנות. בעצם אתם יודעים מה? זו בעצם אותה הסיבה. לכן, כשיצאנו מ"שוגון" בשעה מאוחרת בערבו של יום רביעי, יכולנו לציין לעצמנו בסיפוק כי מצאנו מקום שמתייחס לסחורה שלו ברצינות וכי יש בהרצליה פיתוח סושיה ראויה לשמה.

"שוגון" נמצאת בבית מרכזים, שזה המבנה הראשון שרואים כשנכנסים לאזור התעשיה ממחלף הסירה. חלל המסעדה מושקע ולא צעקני ומחולק לאזור המרכזי ומעין מרפסת חיצונית שהיתה ריקה כשהגענו.

למנה ראשונה הזמנו גיוזה. אלו הם כיסוני בצק ממולאים בבשר עוף ומלווים ברוטב חמוץ על בסיס סויה. החמיצות המודגשת שלו היתה ניגוד נעים לכיסונים המתקתקים מעט והרביעיה נעלמה בהרף עין. מרק המיסו שלנו התעכב מעט ובינתיים הגיעה לשולחן קערית אצות שנועדו ללוות את הסושי שלנו. אלו האצות המשמשות להכנת המעטפת של הסושי. לא התאפקנו והתחלנו לנקר ממנה. היה טעים. מרק המיסו שהגיע דרש את תשומת ליבנו והרוויח אותה ביושר. תוך כדי האכילה ראינו כי הסושי מתחיל להגיע והגברנו קצב.

הסושי מגיע במגוון צורות הכנה. הפשוטה ביותר והפופולרית בישראל היא הסושי המגולגל המתחלק לשני סוגים. הגלילים הקטנים הנקראים מאקי וה"קונוסים" הנקראים טמאקי. דווקא הסוגים המתוחכמים יותר לא זוכים לפופולריות, כנראה בגלל החשש שעדיין מקנן אצל ישראלים רבים מאכילת דגים ופרות ים נאים. בעוד שבמאקי ובטמאקי הנתחים הנאים מוסתרים בתוך מעטפת האצה, הרי שבשאר הסוגים הם גלויים לחלוטין, דבר המשמח כל יפני כשר אך אינו מקובל כל כך על הישראלי החששן.

הסושי שלנו היו טובים מאוד. האצה לא היתה צמיגית, תופעה שסבלנו ממנה לא מעט, האורז היה דביק במידה והטריות היתה מורגשת. הטעם העדין של הטונה האדומה בלט לטובה אבל הצלופח המטוגן היה המוצלח ביותר.

היות והטריות היא המרכיב החשוב ביותר בסושי מוצלח, הרי שלא תמיד כל המנות המופיעות בתפריט אכן מצויות. כך קרה גם לנו כששתי מנות שהזמנו לא הגיעו כי לא היה משלוח טרי. לכן מומלץ לשאול את המלצרים על השלל היומי. סביר להניח כי לא כל המנות שתבקשו אכן יהיו, אבל גם סביר להניח כי אלה שיהיו יספקו אתכם.

  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
עיראקי בלב חולון: טעמים עתיקים בקונספט מודרני
מה אוכלים בסוכות: מנות הטייק אווי המושלמות לסוכות
אוריינטופ - טעמים ונופים מגובה השמיים של ירושלים
בנג'מין: אוכל ישראלי באווירה של ביסטרו פריזאי
גורילה בר קפה – תמצאו פה את מנת החלומות הכשרה שלכם
ים, מלח וטעם: אנין ממשיכה להפתיע
בני הדייג בתל אביב (צילום: אלירן אביטל)
NOTO: סיפור אהבה איטלקי
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר