אומרים שתחילת כל שנה בכלל ויום כיפור בפרט הם ימים של חשבון נפש והחלטות לשנה הבאה. מכיוון שאף פעם לא הייתי חזקה בחשבון (לראיה ציוני העגום בבגרות במתמטיקה), וגם החלטות לשנה הבאה אף פעם לא עברו את סף שמחת תורה, כמה טוב להשלות את עצמי, ולו לרגע, שהפעם זה יהיה אחרת.. הפעם החלטות נחושות יכולות לשנות משהו מהרגלי הרעים. כן, השנה תהיה זו שבה יפחתו טיולי האוכל (מזמן לא היינו בקדיתא) ויתרבו טיולי הג'בלאות.
זו תהיה שנתה של נעמה המדריכה בחדר הכושר ולא שנת סטייק בפלפל ושמנת (תפוחי אדמה בצד). זו תהיה שנה בה אתמלא משתילת כריזנטמות בחצר ואוותר על ביסק סרטנים משובח בפסטיס. שנה של סלרי וחסה, של ברוקולי וכרוב, של טיפוס הרים וחציית נהרות, של ספינינג ושל משקולות.
אני קוראת שוב את מה שכתבתי ואומרת לעצמי ברגע של כנות: סלרי?!
שתהיה לנו שנה של תענוגות צרופים, של ניחוחות עילאיים וטעמים נדירים, שנת עונג, ואפילו מדושן, שנת שפע, שנת ברכה.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת