פרג להמונים

מיקי פרנקל נתחיל בידיעה משמחת: אני אחגוג את חג פורים באמסטרדם, ואתם לא. בעודכם אוכלים אזני המן ממולאות בפרג (או ריבת חלב למתקדמים), גם אני אוכל עוגיות מתוחכמות עד שלא אדע להבדיל בין ארור המן לארור טורקוואמדה, אם כי אני יכול להבטיח שהעוגיות שלי לא יכללו פרג או נגזרותיו. מוכי הגורל שיאלצו לעבור את החג במדינתנו הלוונטינית, יוכלו לצאת אל השדות ולראות במו עיניהם את פרח הפרג הפורח במחוזותינו בין פברואר לאפריל ונראה די דומה לכלנית, אבל להבדיל מאחותו המוגנת, הפרג מעוטר בשני כתמים שחורים שאומרים שמותר לקטוף, למעוך, לרמוס ולקלוע לכם זר. למה לקטוף? פעם מזמן שימש הפרג לריפוי מחלות מעיים טיפול בדלקות ולשיכוך כאבים. גם היום משמשים האופיאטים (למשל מורפיום) שהם נגזרות של אופיום המופק מהפרג כחומר לשיכוך כאבים. בדרום אמריקה מגדלים פרגים כדי למצות מהם את האופיום וליצר ממנו הרואין, ומשם הוא משווק לשאר העולם ללקוחות שלא יכולים להעביר יום בלעדיו. הרואין הוא סם ממכר במיוחד והגמילה ממנו היא עניין של חודשים ואפילו שנים, אז ממש לא שווה לנסות. וכמו שאמרה חנה הגננת מגן חנה, מי שמסתכל על פרג נהיה עיוור. צחוק הגורל הוא שאת שמות הגנים בגבעתיים שינו משם הגננת ("גן חנה ובלה") לשם של צמח, וכך חנה ובלה החלו לעבוד בגן.. כן, כן.. נכון.. בגן פרג. פורים שמח ושלא תשתו לי חשיש, אתם שומעים.