נגישות
נגישות
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
בת חן כהן אני משתוקקת להודות לכל הגברים שעד עד לא מזמן היו רווקים מושבעים ובחודשים האחרונים הראו שיש תקווה כשבאו בברית הנישואין עם טובות מחברותי. כן, הקיץ והסתיו האחרון היו חתונה אחת ארוכה ומתמשכת. שלא כמו בעבר, כשהייתי נשרכת אחרי ההורים, הפעם התייצבותי הייתה מרצון גם אם זה אומר להגיע לחמישה ימים לארץ, להוציא הון על שמלה, נעלים (שנשכחו בניו יורק), תסרוקת וויתור על מלאי ימי החופש. אבל המעמד חייב ואני עמדתי בציפיות (כולל הקפדה על כל מנהגי הרווקות שעשויים להוביל גם אותי ביום מן הימים אל החופה והקידושין ועל כך בפעם אחרת). מציאת ההבדלים בין חתונה לחתונה כבר לא מסתכמת בעשר נקודות אלא יש פה הבדלים ברמת הקונספציה, העיצוב והתוכן המוזיקה והאוכל. הייחודיות של כל מקום מושפעת מטעמם של המתחתנים וממה שהכיס ומעצבי המקום מאפשרים, אבל יש דברים שנכנסו לתחום העיצוב וממש מרגיזים ואני מדברת על אוכל בקונספציה. חברות הקייטרינג בלי הבדל שם, רמת כשרות ועדה, לימדו את המוני בית ישראל שלעמוד בתור לאוכל זה חינני ומדליק, כשהפיצוי היה טמון ב "אכול כפי יכולתך" או הגש לעצמך את כל מה שהצלחת יכולה להכיל (ובשכבות). בצדי האולם היו פזורים מזנונים, זהים בתוכנם, שהביא לפיזור שווה של ההמונים ביניהם. היום, אולי לאור המצב הקשה, החליטו לעשות לנו הבה ונתחכמה.. המזנונים נשארו אבל ההגשה העצמית נעלמה ויחד אתה השוויון ואני אסביר. שיטת הקונספציה קובעת שהמנה צריכה להיות מוגשת ומעוצבת על הצלחת, ועל כך אמונים המגישים שמאחורי המזנון וכך כל מזנון הוא בעל אופי וייחוד. הבעיה שאם רציתי סלט ירוק עם נתחי פרגיות ברוטב תפוזים ואורז פראי עם שבבי שקדים הייתי צריכה לעמוד בתור שלוש פעמים, ולברך כי יש בידי את הכישורים והקורדינציה להחזיק ביד יציבה מספר צלחות בהתאם למנות, שגודלן (או קוטנן) ביחס לצלחת מעלה תהיות האם כל המסעידים גדלו בבית צרפתי ואמא שלי היא הפולנייה היחידה שמילאה לנו צלחות עד חנק? האוכל משובח (ולאור המחירים שגובים חסר שלא), הגיוון בהחלט מרשים ועונה לטעמו של הדור ההוא שצריך פולקע כדי להגיש שהחתונה הייתה מוצלחת, והדור שלי שדמפלינג מדברים אליו יותר מקרפלך, אבל למה העונש? ניחא שבקבלת הפנים אנחנו צריכים עיני נץ, חוש ריח של כלב צייד וזינוקים של פומה כדי לטעום מכבד האווז בריבת שזיפים על טוסט עבודת יד, אבל לא מגיע לנו בין פיזוז לענטוז לקבל צלחת מעוצבת אישית לשולחן עם מלצר שתמורת טיפ נאה יביא גם תוספת? בינינו, אחרי שהחלטתם להתחתן ביום חמישי, בשדה פתוח בין יקום לחדרה, בין היתושים ושריקת הרכבת לא מגיע לאורחים קצת פינוק? תחשבו על זה, שיהיה במזל טוב ואולי עד החתונה הבאה המנהג הזה יעבור.
  • Facebook
  • Whatsapp
  • Facebook Messenger
  • Email
דירוג הכתבה
לא אהבתי מעולה
תגובות0
הוספת תגובה
הוספת תגובה

השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה

השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?

תודה ששיתפת אותנו!

נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת

הבנתי

עשינו לך תיאבון? יש לנו עוד הרבה עדכונים טעימים

שם לא תקין
דוא"ל לא תקין
NEWSLETTER
מהמטבח של אביבה אבידן: סירים לצד שירים
מנה של מסעדת ארט סטריט נתניה (צילום: באדיבות המקום)
ארוחה נוסטלגית במסעדת ארסטו
יודעת לפנק: לחם בשר