החופש הגדול והארבעה ביולי

בת חן כהן (ניו יורק) נזרקה התלבושת האחידה על הכסא, התעודות כבר מתויקות אי שם במעמקי הארון והתיכוניסטים (גם פה בניו יורק) יצאו לחופשת הקיץ. מכיוון שאין להם אילת לנסוע ולהיזרק בחול, וגם בריכות אין ממש בעיר, גודשים נערי המכנסיים עד הברכיים ונערות הפופיק והגופייה את הרחובות, כולם חמושים במצלמות ומנסים לתפוס את מיטב האטרקציות של העירץ. אולי לכבודם התעטרה רחבת הרוקפלר סנטר בעכביש ענק ושנים קטנים, שנראים יותר כמו מסחטות מיץ של הסוחט במרומים (את המיץ שלנו הוא סחט כבר עד דק). גם פה המקומיים לא אוהבים את התיירים, שממלאים להם את המדרכות, המסעדות והחנויות ומבזבזים את איי המזגנים, המהווים מפלט מאימת החום, הלחות והפיח. אבל כולם פה, בלי יוצא מן הכלל משתוקקים ללהיט הקפואים של הקיץ . בכל מקום, במסעדות, בבתי הקפה ואפילו בפאבים מוכרים Smoothies זה יכול להגיע בדוגמת קפה בבלנדר או בוורסיה הנטולה, בטעמי פירות אקזוטיים, וכל אחד מתחרה של מי סמיך יותר. זהו בהחלט שקול למקרר צמוד (ויכול להקפיא לכם את המוח אם תיתנו שלוק מהיר מידי), אני מהנהנת ואומרת: בדיוק כמו הברד אבל כמו כל דבר באמריקה, זה נראה לכאורה "בריא" יותר. אז לכל הקייטנים שבאים לפה בשבוע הבא, זהירות, יום רביעי חוגגים פה עצמאות וזה לא דומה בכלל למה שיש לנו בארץ, אז אנא, בלי התלהבות ובלי מנגלים בדשא של פארק אווניו, גם ככה יש לנו מספיק צרות עם הנשיא המקומי, אבל תחפשו קרוב שגר ליד הנהר, כי הזיקוקים זה משהו בלתי רגיל. אני אהיה בארץ, קרוב לוודאי בים.