שוק ראש העין

מיקי פרנקל אין אין אין כמו הירקות בשוק. אי אפשר להשוות בין העגבניות החיוורות והמלפפונים העייפים בסופרמרקט, לבין הריח הטרי הנישא מדוכני הירקות בשוק. המראה של שורות שורות של פרות, ירקות וצמחי תבלין, מראה השפע הזה, עושה לי משהו. עם כל כך הרבה יופי יוצא מתוך האדמה כנראה שהעולם לא כל כך נורא, והארץ שלנו אולי בכל זאת זבת חלב ודבש. בזמן האחרון יצא לי להיות כמה פעמים בשוק של ראש העין. השוק פועל רק בימי שישי, ומוכרים בו מפירות וירקות דרך בגדים ועד כלי בית, בעצם כמו כל שוק אחר. אבל להבדיל משוק בכרמל למשל, הוא שקט יותר ויש בו חניה. הוא לא בנוי כשורה ארוכה של דוכנים אלא כמתחם ולכן הוא פחות צפוף ויותר נוח. ריח החוויג' מורגש הרבה לפני שמתקרבים לדוכן התבלינים, וכאשר מתקרבים ריח עלי התה מתערבב עם ריח הכמון ועשרות התבלינים האחרים. ממול זקנות תימנית עם מטפחות מכינות סלוף (פיתה תימנית) ולחוח (פיתה תימנית עם חורים), ובכניסה, שני זקנים תימנים מוכרים עארק עם תמונות של צדיקים ועלי גת. ידידתי התימנית האסרטיבית אומרת שריח הבישולים יחד עם ריח התבלינים, הוא בשבילה, הריח של השבת.