כמה זה עולה לנו

יום אחד החלטתי להזמין פיצה. סתם ככה, פיצה, בטלפון. אז הזמנתי. דווקא היה בסדר, לקראת המילניום, בהחלט אפשר להשיג בארץ פיצה סבירה דרך הטלפון. אבל בעוד שאת האיכות הרשתות הגדולות מאמריקה מצליחים הסניפים המקומיים, בערך, לשמר, הרי שהמחיר משום מה קופץ פלאים. פיצה סבירה, שתשביע אדם וקצת, עולה יותר מ 40- שקל. שמונה דולר, בשער גבוה. בניו יורק לעומת זאת, לא בדיוק המקום הכי זול עלי אדמות, אפשר להשיג פיצה משובחה כפליים - בחצי מחיר, בלי שום בעיות. אז מה קורה לפיצות כשהן מגיעות לארץ? הגבינה הצהובה הופכת לקממבר? הבצק מיוצר על ידי שפים מיוחדים? אתם שמים בפנים זהב? יכול להיות, אבל נדמה לי, שיותר הגיוני שעושקים אותנו. אם אנחנו פראיירים ומוכנים לשלם, אז בעצם למה לא? ובכן, לא עוד! עבדכם הנאמן עד כלות מסרב להמשיך ולהשחית את כספו לשווא! מעתה, לא עוד פיצות יקרות בטלפון, במחיר של ארוחה עיסקית במסעדה טובה. עד הפעם הבאה שיבוא לי פיצה, אני לא מזמין יותר! ועם כל הכבוד ל"מבצעים" החדשים - המחירים המיוחדים צריכים להיות קבועים!