בת חן כהן. חשבתי לאן לשלוח אתכם, המוני אחי החוגגים יום עצמאות ובטח מנצלים את הגשר לנסיעות קצרות, רחוק מעשן המנגלים, מהפטישים הדופקים בכיכרות וממופעי הבלט על במות הבידור העירוניות, והחלטתי שהשנה אתם נשארים בארץ. מאכלים לאומיים רבים אינם בדיוק גורמה המוגש בצלחות זהב במסעדות פאר. מרביתם התפתחו דווקא מבני מהמעמד הנמוך ועלו עם השנים לדרגות גורמה. את החומוס והפלאפל שלנו קיבלנו בירושה מיושבי ארץ ישראל שהיו כאן עוד קודם להכרזת העצמאות. את ההחלטה אם זו השפעה תורכית, מצרית או משהו אוריגינלי ישראלי אני משאירה לחוקרים, ומתנחמת באופן אישי בעובדה שהאנגלים לא מילאו את רחובות תל אביב בדוכני פיש אנד צ'יפס. כל מטבח ישראלי בארץ חיי ונושם השפעות של חו"ל. לא החו"ל האקזוטי בניחוחות דיוטי פרי אלא המטבח של אמא, ושל סבתא עם התבלינים המיוחדים, המרקמים והצבעים והמרכיב הסודי של אהבה. הייחוד של יום העצמאות הוא באומנות הנפנוף. יש איחוד קולינרי בתפריט החג, ובין אם זה כנפיים בברביקו, קבב רומני או צ'וריסו ארגנטינאי הכל הולך על האש (ולא לשכוח נקניקיות לילדים) החומוס הוא משלנו והפיתה היא מאבולעפיה. חג עצמאות שמח.
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת