סושיאל קלאב
יכול להיות שאנחנו באמת לא יודעים יותר מדי דברים על העיר הזאת, אבל על ההצלחה בשנתיים-שלוש האחרונות של הסושיאל קלאב קשה שלא לדעת או לשמוע. לעומת ברים ומוסדות לילה אחרים, כולל כאלו עם שיק וצ'ארם, המקום לא פוסק מלהיות מלא כמעט מדי ערב.
לאחר תקופה ארוכה בה לא התראינו, וכיאה למעמדה של אחת מנסיכות העיר, הרי שלא יכולתי לקבוע עם שלומית בבר שכונתי מנומנם. "נוצץ, נוצץ, ושיקי..." הרצתי בקול רם עם עצמי לא מעט ברים תוססים אופציונאליים כיאה למעמד, כשבדרך נזנחו ברים כמו ה-Room Service והבראון פלוס עומר גרשון, ושאר חברים נכונים וראויים.
"נגיע בשמונה בערב, יהיה רגוע ולא נצטרך לחכות בשום תור, אל תדאגי". היא, באיחור אופנתי, התייצבה חמש דקות לפני שמונה וחצי, בזמן שכבר היינו צריכים להתמודד על מקום פנוי עם לא מעט טיפוסים נוצצים, ובעיקר בחורות עם תכשיטים נוצצים, שהמתינו לנו בכניסה הדי צפופה של הסושיאל קלאב המאוד סושיאלי ומבוקש. במושבים שסביב לצורת ה-ח הענקית בה מהונדס הבר של הסושיאל קלאב, קשה שלא לחשוב ולהרגיש בתל אביב של מעלה. המועדון החברתי הזה, ברגיל, פונה לחבר'ה טיפה יותר מתוחכמים ומבוססים משלומית וממני. תפריט הבר והחזית לעבר אחת מתצוגות האלכוהול היותר מרשימות וראוותניות שראינו לאחרונה, מאפשרת גם לפוסט סטודנטים שכמותנו להתחכך קצת בזוהר אורבני ולזכות לזוויות מחמיאות בעזרתם של גופי תאורה יוקרתיים.
שלומית רצתה בשלב מוקדם למדי גלידה או איזה משהו מתוק אחר. הקשרים החמים שרקמנו (טוב, בעיקר שלומית והצ'ארם שלה) עם מנהל הבר האוסטרלי, שחצה את כל ההמיספרה הדרומית בעקבות בחורה ישראלית מדאון טאון תל-אביב, סייעו בהנחתם של 3 קינוחים בזה אחר זה. את הסלק הצלוי והפקורינו (54 ₪) ואת הניוקי פטריות (78 ₪) אכלתי לבד. כך יצא שבאחד המקומות הכי מייצגים של תל-אביב של מעלה, הרגשתי מאוד לא סוציאלי.
אינפו: סושיאל קלאב, שדרות רוטשילד 54, תל אביב
>> להזמנת שולחן בסושיאל קלאב
הפסאז'
"תשמעי, יש משהו," צלצלתי לשלומית בחלוף יומיים והזמנתי אותה לדייט לילי נוסף. באווירה המתקנת החברתית, ואולי משום שחשבתי ששלומית תאהב מקום בגובה העיניים, ובמפלס המרתף של רחוב אלנבי, הכי דאון טאון תל אביב, צפופת היפסטריות לא היסטריות והיפסטרים עם שיק. נחתנו שנינו בשיאו של ערב חמישי לבר עם המטבחון הפתוח של הפסאז', אי שם באלנבי 94, כמה מטרים מפורט סעיד, מהתדר ומעוד מספר מקומות שהפכו את החלק הזה של העיר לכזה מגניב. לעומת רף המחירים הכמעט יוקרתי של הסושיאל קלאב, הקטע ההיפסטרי והנונשלנטי של הפסאז' תוקף את השפעות המחאה החברתית מאזור המטבח. במילים אחרות, אם 400 מטרים רבועים ואינטנסיביים של חיי לילה, שיתוף פעולה בין בעלי הרדיו EPGB ובר הניילון ופסקול מוזיקלי נכון ועכשווי אינם עושים את העבודה, יכול להיות שהתפריט החדש, כל כולו ב-24 ₪ (וללא אותיות קטנות), יעשה את העבודה. אני ירדתי על בורקס גורגונזולה, גאודה, תרד צלוי ויוגורט, אחת מהמנות המעניינות שהורכבו על ידי דון ארווץ, שהפכו את הפסאז' לנקודת בילוי שאינה רק אלכוהולית ומוזיקלית. ושלומית, כהרגלה בקודש, העדיפה פנקייקס מחלב קוקוס, עם אפרסמון מקורמל ומייפל איי-הורן (גם ב- 24 ₪), ונצמדה לדיאט קולה שלה. בזמן שהמקום נעשה הומה יותר ויותר, הדציבלים החלו להתרומם, וכל זאת ללא שום סיגריה, חתמנו את הבילוי הכפול בתחושה שלכאן עוד נשוב.
אינפו: הפסאז', אלנבי 94, תל אביב
>> היה הראשון לדרג את הפסאז'
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת