כנגד 4 שתיינים: המלצות יין עד 100 ₪

ליל הסדר, אולי הערב המשמעותי ביותר בצריכת יין לנפש בישראל, מזמן איתו אינספור קונפליקטים הנובעים מהתאמת התפריט, ההגדה וסדר הישיבה באירוע רב המשתתפים והמתחים הזה. גם כשזה מגיע ליין לא חסרים קונפליקטים – ביניהם הדיון האינסופי בו שני צידי השולחן לא מסכימים לגבי היין הבא אותו ראוי לפתוח והאם כבר אפשר לפתוח אדום או להמשיך עם עוד לבן.

חכם, מה הוא אומר?
"מה הבציר והטרואר והחבית והעפיצות אשר כתובים על התוית?"
החכם, שם נרדף לפלצן היין המשפחתי, הוא הטיפוס שמבין או אוהב יין יותר מכל אדם אחר בשולחן הסדר ולרוב הוא יהיה האחראי על קניית היין. הוא מבין את ההשלכות של שתיית יין אלכוהולי מדי לפני תחילת הארוחה, לא שוכח לתת לכל הבקבוקים לנשום לפני תחילת הארוחה ובמרבית המקרים יביא יינות פשוטים יחסית לסדר, "שלא יתבזבזו בקבוקים טובים". אבל אל תתבלבלו – בין כל הבקבוקים מתחבא גם אחד איכותי, בקבוק שייפתח מאוחר יותר בערב ואותו ישתו רק חובבי היין.



ומה הוא שותה?
לכוסות הראשונות יעדיף יין קל יותר, כמו מוסטלי קברנה פרנק 2011 של יקב טוליפ (85 ₪), יין שבלי טיפת פלצנות הצלחנו לתאר אותו רק כ"מריח כמו האביב", מלא בטעמי פירות ומהנה מאוד לשתייה לפני הארוחה. למנות מתקדמות יותר כנראה יעדיף לפתוח בקבוק ריטון אדום 2011 של יקב אמפורה (95 ₪), יין שיושן שנתיים בחביות אלון צרפתי ומציע בלנד מוצלח של קברנה סוביניון, סירה ומעט מרלו עם אלגנטיות נגישה ומספיק תחכום שמשאיר משהו חדש לגלות בכל לגימה  – למרות שאולי יעדיף לשמור אותו באחסון שנה-שנתיים נוספות ולהוציא דווקא את אחד הבצירים הקודמים הפעם.

רשע, מה הוא אומר?
"מה היין הזה לכם? בחיאת תביאו משהו אמיתי לשתות"
הרשע, מצטערים אבל זה הכינוי שכתוב בהגדה, הוא אורח הסדר שבאמת לא אוהב יין. "אדום עושה לי כאב ראש", "לא אוהב בועות" ו"זה חמוץ לי" יהיו מספר טיעוני הגנה בהם ינסה להשתמש בעודו מושיט יד אל כוס עראק. גם לא לאהוב יין זה בסדר גמור, אבל חשוב לשמור על ראש פתוח לנסיונות חדשים.



מה הוא בכל זאת שותה?
הרשע יהנה ללא ספק מהיינות המתוקים יותר, דוגמאת הברטנורא מוסקטו 2012 (59 ₪), יין שכמעט אפשר לומר עליו שהוא ממתק. מעצם היותו מתוק, בטעמי פירות בשלים ועם אחוז אלכוהול נמוך (5%), היינו מכריזים עליו כעל היין המושלם לאנשים שלא אוהבים יין. החובבים והסולדים מיין ייהנו ממנו וגם מהשנין בלאן מבציר מאוחר 2009 של יקב הרצוג (ברף המחיר העליון - 99 ₪) לצד קינוח קוקוסי קלאסי של פסח.

תם, מה הוא אומר?
"טעימה, זאת"
התם לא עושה עניין גדול מיין. אם זה טעים לו הוא ישתה – ולא משנה אם הוא אדום, לבן או כל גוון באמצע. הוא שמח לנסות דברים חדשים אבל לא מתעמק בעפיצות ואם היין לא טוב לדעתו, לא ישנה כמה הוא עלה.



ומה הוא שותה?
ווייט פרנק 2013 של יקב טוליפ (79 ₪) הוא התחלה מצוינת – הוא יוצא לשוק בכל שנה לקראת חג האביב ומיד נחטף כמעט לגמרי. היין הנחושתי הזה הוא אחד המשמחים לקראת העונה החמה וכל חובב יין ייהנה ממנו בתחילת הסעודה או בליווי המנות הראשונות. לא לשכוח לקרר טוב טוב. גם הג'נס קברנה סוביניון 2012 של יקב הרצוג (65 ₪), יין אדום במתיקות עדינה, הוא אפשרות טובה למי שמעדיף את היין האדום שלו קצת יותר קליל ולא מחייב.

וזה שאינו יודע לשתות?
פתח לו בקבוק של מה שאתה שותה – ותן לו להחליט בעצמו לאיזה מחנה הוא משתייך.

חג שמח!

תמונה חיצונית ותמונה ראשית בכתבה: thinkstockphotos

>> לחץ כאן למסעדות פתוחות בפסח

אודות המחבר: עמרי אנדרס צורף