יודעת לפנק: לחם בשר

האוכל, השירות, העיצוב, האווירה. על היסודות האלה בנויה מסעדה. ובכל זאת, לפני שנפנה לדברים החשובים, חייבים להתעכב על השם המבריק של המסעדה בה אנו עוסקים: לחם בשר. פשוט וקולע, ובעצם גם סוג של תיאום ציפיות. המסעדה הראשונה של לחם בשר הוקמה בנמל תל אביב לפני ארבע שנים, ולא מזמן נפתחה מסעדה נוספת בלב אזור העסקים המתחדש הסמוך לקניון איילון. הקונספט זהה בשתיהן: תפריט בשרי כשר ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. הצטיידתי בחבר רעב ויצאנו לבחון את העניין מקרוב.

באזור החדש והנוצץ
הסמארטפון שלי התעקש שאנחנו בבני-ברק, אבל העיניים סירבו להאמין. רועי גדל ברמת-גן ומכיר טוב ממני את האזור. הוא מספר לי שבעבר היו כאן בעיקר מוסכים ובשנים האחרונות צצו אחד אחרי השני מגדלי משרדים נוצצים. אזור הומה אדם בשעות הצהריים, ונעים מאוד לעת ערב. בתוך המסעדה- סולידי. אנחנו בוחרים להתרווח זה מול זה על זוג ספות, ופונים לעיין בתפריט.

המסעדה מציעה פרשנות מקומית למגוון הלהיטים הפופולריים של זמננו. רועי מספר לי על החודשים האחרונים בהם פעל במרץ כדי למצוא מקום עבודה חדש ולשפר את מעמדו. מבחינתי מקום העבודה הנוכחי שלו הוא עדיין חדש ומעמדו בו איתן ומרשים, אבל זה מה שמקובל לעשות בדור ה-Y, הוא הדור "שלנו", לדבריו. אני חושב שהתפריט כאילו מתכתב עם התובנה הזו במדוייק. הרי מנות כאלה היו בנמצא גם לפני עשרות שנים, אך הוגשו במסעדות עילית ספורות ואילו כיום שמן שגור בפיהם של רבים וצעירים.

בחרנו לפתוח עם 3 דוגמאות מייצגות שכאלה. סלט קינואה (54 שקלים), שכלל בנוסף לקינואה גם עשבי תיבול, חמוציות, סלק ואגוזים. הסלט היה מרענן מאוד וסיפק הצהרת כוונות מצד המטבח, כאומר- לא רק בלחם ובבשר יודעים לטפל כאן. הקינואה הפכה לסמל של מזון מזין ובריא בעיני רבים, וגם לסמל של אוכל לא טעים ובעל ריח משונה בעיני רבים אחרים. למרבה השמחה, בכוחו של הסלט הזה לשנות את דעתם של האחרונים.

מהיבשה ומהים
לצד הסלט הגיעו סביצ'ה (59 שקלים) וקרפצ'יו סינטה (58 שקלים). שתי המנות ברמה גבוהה מאוד. הסביצ'ה מותקנת ממוסר ים ואיתו סלרי, צנונית ופלפל. הקרפצ'יו עשוי מנתח סינטה בליווי פיסטוקים וארוגולה. אומרים שעם האוכל בא התיאבון, ואכן- המנות הללו עזרו לנו להבין שאנחנו דווקא כן רעבים, כך שלמנה עיקרית בחרנו במלך הרשמי של נתחי הבשר: סטייק אנטרקוט. המלצר הנחמד שלנו סיפר על מנות דגים מיוחדות שנמצאות עדיין מחוץ לתפריט ובחרנו לאזן את הסטייק עם אחת מהן- הלברק.

הלברק (129 שקלים) מוגש כדג שלם "פתוח"- כלומר, חצוי לרוחבו, ומתובל באופן שהמלצר שלנו כינה "ים-תיכוני". אני מסלק הצידה עצמות במלוא הזהירות ונהנה מהדג הבשרני ומרגיש שמשהו פוגם לי בהנאה. גם אני שייך לדור ה-Y, מסתבר, וההסתייגות היחידה שיש לי כלפי הלברק מקורה במנה שהזמנו לצדו. האנטרקוט (165 שקלים, 350 גרם). וליתר דיוק - כלפי רועי שניסה אך לא הצליח להשתיק את קולות ההתפעלות שלו. קל מאוד ליפול עם מנה כזו שהיא לכאורה פשוטה. אבל הנתח היה משויש ומעולה והוא נצלה היטב ביד מיומנת ורועי יצא מגדרו. אגב, במחיר המנות העיקריות נכללת גם תוספת לבחירה. סלט העלים שלי היה מעט גדול יותר מהמצופה ועשה את העבודה, וכך גם הצ'יפס שהוגש לצד הסטייק.

בעבר, לפני שהאזור התמלא במגדלי משרדים ומסעדות שוות, מקובל היה להתרחק מקינוחים במסעדות כשרות, כיוון שאלה התבססו בעיקר על תחליפי חלב כמו מרגרינה. אבל המצב הזה השתנה מזמן, והדור "שלנו" כבר יודע טוב יותר. אמנם טרם הוענק פרס נובל למדענים שיצרו את פריצת הדרך הזו, אך ברור לי שזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. המלצר המליץ לנו על שלל קינוחים מפתים ומביניהם בחרנו לחלוק ב"ביצת הפתעה". מדובר בביצת שוקולד גדולה מאוד עליה יצק המלצר מול עינינו שוקולד חם, שהמיס את הביצה וחשף את תכולה ואת הקסם שבפנים. היה מתוק אך לא מתוק מדי. היה נימוח וגם פריך. היה מערפל חושים. את מה שהצליח לעשות לנו האנטרקוט עשה גם הקינוח הזה. נשמטנו לאחור על הספה לכמה דקות של שתיקה עם חיוך טפשי מרוח על פנינו. תודה לחם בשר, אנחנו עוד נשוב.

לחם בשר, מצדה (כנרת) 9, בני ברק. 053-9383793
 
* הכותב היה אורח המקום