כשקולינריה וקולטורה נפגשות בקופינאס

מאז שעברנו לאזור השרון, מצאנו את עצמנו מתלוננים לא אחת על ההיצע הקולינארי שיש בסביבה. זה נכון שתלונות אצל ישראלים הן ספורט לאומי, אבל הגעגועים לתל אביב פוקדים אותנו בכל פעם שאנחנו רעבים ובא לנו אוכל טוב עם אווירה. זה לא שאין כאן בתי קפה חמודים, אבל מסעדה שיש לך חשק לחזור אליה שוב ושוב ולבלות בה ערב עם חברות או ערב רומנטי, או סתם בילוי משפחתי- לא נתקלנו עדיין באחת כזאת.

מסעדה ומוזיאון
על מסעדת קופינאס שמעתי מספר פעמים מחברות, אבל משום מה לא יצא לי לבקר בה. גם החלטתי, שלא בצדק, שהיא רחוקה מדי מביתי, מה שהתגלה כשטות גמורה מיד ברגע שהפעלתי את הווייז. נסעתי מאבן יהודה 12 דקות בלבד אל מושב צור משה, והופתעתי למצוא שם פנינת חמד קולינארית ותרבותית גם יחד.

בכניסה למסעדה ישנו מעין מוזיאונצ'יק שמספר את סיפורו של צור משה. לצד דיוקן של מייסד המושב - משה קופינאס (כן כן, המסעדה קרויה על שמו ולא מלשון "קפה" כמו שחשבתם), ישנן תמונות היסטוריות המספרות את סיפור הקמת המושב. כל שולחן במסעדה נושא על עצמו סיפור קט - תמונות מחזור ישנות של תלמידי כיתות במושב, מסמכים ועוד מוטמעים על גבי השולחנות ומחופים בזכוכית. בשנות ה-50 עוד היה המבנה כולו מאפיה, אח"כ הספיק להיות בית אריזה של פירות הדר, ולאחר מכן נותר במקום מבנה נטוש למשך 30 שנה.

בשנת 2008 התחיל יואב רפאלי, בן המושב, לגלגל בראשו את הרעיון לפתוח מסעדה שתשלב חזון קולינארי עם ערך תרבותי. חברו, השף ירון שנבל, נרתם למאמץ, וכך באה אל העולם המסעדה היפהפייה הזו, שכל פינה בה מסקרנת.

בתחילת דרכה הייתה קופינאס מסעדה בלקנית, אך לפני מספר חודשים החליטו שלושת השותפים לעשות מהפך. המטבח נבנה מחדש, ובמרפסת נוסף טאבון אבן מקצועי שהובא במיוחד מאיטליה, וכמו כן נוספו בר ופינות ישיבה נוחות.

לדברי יואב: ״קופינאס דור 2 היא מסעדה איטלקית ידידותית למשפחות". המסעדה פתוחה 7 ימים בשבוע מ-9:00 בבוקר עד 23:00, ובקרוב יושק בראנצ' בופה עשיר בסופי השבוע, שיחליף את ארוחת הבוקר הסטנדרטית.

מרימים לחיים
אחרי שסיימנו להתלהב מהקולטורה, עברנו לבדוק האם הטאבון שעומד בגאווה בחצר המסעדה הוא רק יפה או גם אופה. המנה הראשונה של ארטישוק איטלקי עם ארטישוק ירושלמי, שהגיע מוקפץ עם שעועית ירוקה, זוקיני, בצל ושום לוותה גם בפוקאצ'ה לוהטת מהטאבון. דממה נרשמה בין קהל הסועדים הנפעמים (אני ואמא זה נחשב לקהל, לא?). גם כדורי מוצרלה השתתפו בחגיגה הזאת, ששום תוספת לא היתה דרושה לה.

בשלב זה השקנו כוסות לחיים לכבוד התגלית הקולינארית שגילינו, ממש ליד הבית. לציון המאורע נבחרה סנגריה קרה - גם מצרך די נדיר במחוזותינו. יין אדום, וויסקי, תפוזים, מקל קינמון ותפוחים, ואנחנו בעננים.

אמנות המקוריות
המלצרית המליצה על לביבות כרישה. נשמע לנו בנאלי, אבל למדתי במהלך שנותיי גדושות המסעדות, שמלצריות (חמודות) בד"כ יודעות על מה הן מדברות. גבירותיי ורבותיי, נמצאו לביבות הכרישה המושלמות בארץ. נימוחות, טעימות, ללא טעם של שמן, ועם צזיקי אלוף לצדן. מי היה חושב שמנת לביבות יכולה לשמח את ליבי, ועוד ללא נוכחות של אורנה ואלה.

למנה עיקרית טעמנו לינגוויני פירות ים עשיר, שהיה מפתיע בטעמיו ובמרקמים, ולא נופל ברמתו ממנות דומות של שפים ידועי שם; ואז, כשכבר לא יכולנו לנשום- הוא הגיע במלוא תפארתו. הקינוח. 

קינוח מהטאבון
החלק המצחיק בפרשה הוא שחשנו שלא נוכל לעמוד בקינוח שלם, ולכן החלטנו מראש שנסתפק במחצית ממנו. ואז נחת על שולחננו ישירות מתוך הטאבון - קלצונה נוטלה ומסקרפונה בצורת חצי ירח, שפשוט גרם לנו לשיר שירים. חלפה רבע שעה, והיכן שהיה פעם קלצונה נותרו שאריות של פירורים שסימנו את סופה של ארוחה נפלאה.

אז מי אמר שאין מסעדות שוות באזור השרון? כנראה שהוא לא טעם אף פעם את הקלצונה נוטלה או את לינגוויני פירות הים של קופינאס.

חשבון בבקשה:
לביבות כרישה:32 שקלים
ארטישוק איטלקי וירושלמי- 44 שקלים
לינגוויני ים- 72 שקלים
קלצונה נוטלה מסקרפונה-44 שקלים
סנגריה קרה- 32 שקלים
סה"כ: 224 שקלים

קופינאס, השיבולים 3, צור משה. 053-9376406
 
* הכותבת ביקרה כאורחת המקום