זה שמיימי. זה מענג. זו מסעדת עלה גפן

כשיש מסעדה שנמצאת מחוץ לגבולות תל אביב, שלא לדבר על מקום רחוק כמו קריית אתא, ומצליחה למשוך אליה לא מעט פודי'ס (רבים מהם תל אביביים) אנחנו פשוט חייבים להבין מה הסיבה. זה לא שחסרות מסעדות טובות בתל אביב, שלא לדבר על הגיוון הנאה בסביבתה, אך עד לא מזמן מדובר היה בגבולות הגזרה של אזור חיוג 03, מקסימום 09.

מתל אביב לקריית אתא
הסקרנות, כאמור, דגדגה את בלוטות הטעם, אז מילאנו פול טנק ועלינו על כביש 6 צפונה. הירידה במחלף לאזור התעשייה בקריה המתפתחת ציננה במעט את הבלוטות הגועשות, אך לא לזמן רב. מסעדת עלה גפן, כך גילינו תוך כדי תנועה, שוכנת בטבורו של מרכז מסחרי גנרי בקצה אזור התעשייה.
אבל בואו נתמקד בדברים החיוביים, ונתקדם לעיקר. חנייה יש בשפע במרחק פסיעה וקצת מדלתות המסעדה, וכשאלה נסגרו מאחורינו, עוד בטרם עלה הביס הראשון על הלשון, החלה להתנגן מוסיקה אחרת והבלוטות התעוררו בציפייה למקצב החדש. 

שישברק ללא תנאים
את השף עומר עילוואן (כן, כן ההוא ממשחקי השף...) פגשנו בעמדת הגריל שמאחורי הבר המשמש כמטבח פתוח. אחרי היכרות קצרה הודענו לו שהערב אנחנו מתמסרים לבחירותיו, אך הוספנו סייג קטן. בן זוגי לחיים ולצלחת לא אוכל בשר עם חלב ומעדיף להשאיר את המגוון המשובח של דרי הים בתוך הים. עומר לא נבהל מהאילוצים וניגש חזרה לעמדה. בינתיים סקרתי את תפריט החורף המעודכן וגיליתי את השישברק. מרגע זה היה ברור שפה זה מתחיל ופה זה נגמר, והמנה הזו מגיעה הערב אל שולחני גם במחיר של שלום בית.

לא חיכינו זמן רב והתהלוכה החלה לצעוד. ראשון הגיע קובה מקלאייה, ואז נפל דבר. בפסקה הקודמת ציינתי את חולשתי לממולאים באשר הם, וכשזה האחרון בא אל פי הבנתי שבמשך שנים הקרבתי אלפים של קלוריות ריקות בדמות קובות מטוגנות שנצמדו לשווא לעורקים ולתאי שומן בזרועות ובירכיים. בערב הזה בקרית אתא גילה לי עומר את הסוד האמיתי של הקובה. בשר הטלה היה כה עסיסי ועוקצני בתיבול, אך יחד עם זאת עדין בטעמים. הבורגול שעטף אותו היה פריך מבחוץ בדיוק במידה הנכונה ושמר בתוכו על אווריריות שלא העיקה על הבשר. פאר היצירה הונח על מצע של טחינה וסלט עדשים. עשינו צ'ק על המנה הראשונה, וחיכינו לבאה.

וזו לא אחרה לבוא. פטארש פילה – לבבות חציל בלאדי קלוי עם טחינה, שום ולימון בליווי נתחוני פילה בקר בשמן זית, פפריקה וחמאה מזוקקת, שהופקעה מהמנה שהוגשה לנו (באדיבות הבד"צ). מנה נהדרת, גרסה אלגנטית של מנת חומוס עם בשר, בעלת טעמים עמוקים של חציל חרוך ובשר עסיסי. ואיך לא שאלתי מה הסוד של הפיתה שליוותה אותה.

ואז הם הגיעו
עוד בתחילת הערב, אחרי שהפקדנו את גורלנו בידיו של עומר, רמז לו ההוא, זה שחס על חיות האוקיאנוס, שהוא מחבב שקדי עגל. עומר הקשיב, והם הגיעו. אני לא יודעת מה מוצאם של אותם עגלים ששקדיהם הונחו לפנינו, או מה הם אכלו בחייהם, אך ממדיהם היו מרשימים למדי. השקדים הצרובים הונחו על מצע חציל קלוי מתובל בסילאן. לגרסה הלא כשרה מצטרפות נגיעות לבנה. הם היו טעימים ונימוחים. 

והנה הם באו אליי. רק אליי. כיסוני בצק קטנטנים ממולאים בבשר טלה מתובל ביד אומן, מבושלים ביוגורט כבשים עם נענע יבשה וקציפת יוגורט קרה מעל. תענוג! בדיוק כפי שציפיתי ויותר מכך. רציתי עוד, רציתי לשחות איתם בתוך המרק, אבל אז כבר הגיעה המנה הבאה. חזה אווז צרוב על הפלנצ'ה על מצע קרם שעועית לבנה, לצד פריקי בציר בקר ופטריות שימאג'י. אלמלא הייתי מתמסרת לעומר בתחילת הערב, לא הייתי מזמינה את המנה הזו, לא כי היא לא הייתה טובה, אלא כי בגזרת האווזים, הפעם אני מעדיפה שיישארו בסביבה הטבעית להם. אבל אני שמחה שעומר בחר להגיש לנו אותה, כי היא מייצגת אותו כשף ואת הסינרגיה המופלאה שהוא יוצר בין המטבח הערבי המסורתי לבין ה'הוט קוויזין'. והאחד לא גורע מהשני וגם לא מאפיל עליו. נהפוך הוא. המפגש מייצר ביס מושלם עם טעמים מורכבים מחד ועדינים מאידך. מנה מצוינת.

עכשיו כבר ממש קשה. שרירי הלסת ממאנים להיפתח, אבל עומר לא חס עלינו. רולדת סלמון –  פילה סלמון עטוף בעלה גפן, אפוי בטבון, על מצע קרם שעועית, לצד תבשיל בורגול ברוטב חמאת צלפים. טוב, רק נטעם, כי זה באמת נראה ומריח טוב ותודו שהאינטרפרטציה מסקרנת. הסלמון נאפה בשלמות, ועסיסיותו נשמרה  לכל אורכו הודות למעטפת עלה הגפן. וגם כאן, כמו בקובה, הבורגול אוורירי כמו ענן בטעם לימוני מרענן. יופי של מנה.

אחרי הפסקה ארוכה, סיגריה אחת ועוד אחת, שוט של קפה וסיפורי העולם הגדול של עומר הגדול, התמסרנו למתוק. שוב מנה נדיבה (מאוד) של שמונה חצאי קטאייף ממולאים בפיסטוק חלבי ושקדים בליווי סורבה (בחרנו בגרסה הטבעונית). אבו אשרף - מאחורייך!

לסיכום - עשו כמונו. עלו צפונה על כביש 6, חלפו את המבנה הענק של איקאה, הסניפו את פליטת הארובות ותמסרו ד"ש חם לעומר, ושתבורכנה ידיו של האיש הזה, שכמו הסלמון המוקפד שהגיש לנו, שוחות נגד הזרם.

חשבון בבקשה:
קובה מקלאייה – 58 שקלים
פטארש פילה – 58 שקלים
שקדי עגל – 63 שקלים
שישברק – 87 שקלים
חזה אווז – 136 שקלים
רולדה סלמון – 110 שקלים
קטאייף – 39 שקלים
סה"כ : 535 שקלים לארוחת ערב ענקית ומענגת לזוג (6 מנות וקינוח)

עלה גפן, שדרות ההסתדרות 271, חיפה. 053-9368799

* הכותבת היתה אורחת המקום