חורף הוא לא הזמן האידיאלי ללכת לים, לפחות עבורי. אם כבר אני מתגברת על הרתיעה שלי מחול וממטקות, אני רוצה להרוויח את השיזוף ואת הטבילה במים - שני דברים שפחות מתאפשרים בחורף. אבל הביקור שלי בביץ' בר בקיסריה הבהיר לי ש-I got it all wrong כל השנים האלה. חורף זה ה-זמן להיות על החוף. אין מטקות, אין המונים, ואפילו לא צריך לדשדש בחול. העניין הוא, שצריך לדעת לאיזה חוף ללכת. ותנו לי לגלות לכם סוד שיותר מדי אנשים גילו לפני – בגן הלאומי בקיסריה יש אחלה חוף!
שלא תגידו שאני מטעה אתכם, יש הסתייגות. זה לא חוף רחצה מוכרז, זו רצועה צרה שיש המשתכשכים בה, אבל זה לא העיקר, במיוחד לא בחורף. אז מה כן העיקר? דבר ראשון - העתיקות. בכל זאת, אוצר לאומי. ודבר שני - האפשרות לנשנש בנחת, בביץ' בר, למשל, ממש על קו המים. אמי היקרה ואני העברנו צהריים נעימים, בוהות בנוף הנהדר הנשקף מהחלונות הגדולים, מפטפטות בעצלתיים בין מנה למנה, ומתענגות על הרוגע והשלווה שחוף הים משרה בחורף.
לפני האוכל - קצת היסטוריה
איכויותיה של קיסריה היו כנראה ידועות הרבה לפני שעשירי ישראל פשטו עליה עם וילות ומדשאות גולף מוריקות. בגן הלאומי ניתן לראות שרידים מהתקופות ההרודיאנית (זמנו של הורדוס), הביזנטית, והצלבנית. אני לא אדע להבדיל בין אלו גם אם חיי יהיו תלויים בכך, אבל אין ספק שהשרידים מרשימים ביופיים וייחודם. הכניסה לגן בתשלום (מלבד לבעלי כרטיס "מטמון" של רשות הטבע והגנים), שמכסה מגוון של מיצגים ופעילויות, אך ניתן להיכנס למתחם המסעדות בלבד, בתשלום של 14 שקלים. אם תגיעו לארוחת בוקר בביץ' בר, תקבלו החזר על הכניסה בהזמנת ארוחה. החל מהשעה 17:00 ניתן להיכנס ללא תשלום למתחם.
הביץ' בר היא מסעדת חוף קלאסית. העיצוב עשיר באלמנטים מהים ובעץ בגווני כחול-לבן-טבעי. האווירה רגועה עד כדי דמיון לזולות הזכורות לטוב מסיני, ומי שממש רוצה, אפילו יכול להחליט על דעת עצמו לטבול במים. קהל היעד של המקום מגוון, משום שהוא ידידותי ומתאים הן למשפחות שמחפשות מרחבים לילדים להתרוצץ בהם, הן לחבורות שמחפשות צ'ילאאוט, והן לבליינים שמחפשים בר או הופעה. כן, כן, בביץ' בר יש גם הופעות (עקבו אחר עמוד הפייסבוק שלהם לפרטים נוספים). לא רק זאת - הביץ' בר הוא גם מקום לאירועים (עד 150 איש), אז קחו זאת בחשבון בפעם הבאה שאתם מחפשים דרך מקורית לציין שמחה כלשהי.
עם הבריזה בא התיאבון
לתפריט של המקום מגיעה התייחסות נפרדת, אם כי הוא מהווה המשך ישיר לעיצוב ולקהל, וגם הוא מתאים עד מאד לחוף. במטבח לא מנסים לקפוץ מעל לפופיק ולהנפיק אמירה קולינרית שתקרב אותם לכוכב מישלן, אלא מתמקדים בקלאסיקות, מתוכן כל אחד יוכל למצוא מה להזמין, ועושים זאת היטב. ההשראה היוונית והים תיכונית מורגשת ומתאימה היטב לאופי המקום – גבינת פטה, טחינה, מאזטים, ותוצרים מוצלחים ביותר של הטאבון, בדגש על פוקאצ'ות ופיצות.
בהתייעצות צמודה עם המלצר החביב שלנו, החלטנו לדגום רוחבית את התפריט. מהראשונות הזמנו סינייה חציל (38 שקלים), מהסלטים נבחר סלט פאטוש (54 שקלים), מהמאזטים נפל הפור על גרבלקס סלמון (28 שקלים), פיצה ביאנקה (56 שקלים) ייצגה את אגף הפיצות, ומהעיקריות בחרנו נקניקיות פרנק (68 שקלים). קשה לבחור על אלו מהמנות לפרט, משום שנהנינו מכולן, והשילוב ביניהן עבד נהדר והוכיח שמי שבנה את התפריט ידע מה הוא עושה. ובכל זאת, אציין שהפיצה היתה מצוינת; בצק דק ופריך, עם נגיעות של פסטו שהזכירו לי טיולים מעוררי געגועים באיטליה. החציל גם כן ראוי לציון, במיוחד משום שבמבט ראשוני הוא נראה שרוף יתר על המידה, אבל למעשה הוא היה מוכן בצורה ממש מושלמת.
סיום מתוק
כאשר ראינו שהשולחן שלנו מתמלא בעוד ועוד מנות, הבנו שאולי נסחפנו בהשראת הגלים, והסכמנו שאפשר לוותר על קינוח. אבל המלצר החביב לא הסכים לשמוע על כך, ושכנע אותנו לטעום, רק לטעום, שני קינוחים. גם פה, אין ניסיון להמציא את הגלגל מחדש, אלא להנפיק דברי מתיקה שישמחו את לב וחך הסועדים. גופרה שבעה חטאים (65 שקלים) קיים את ההבטחה שבשמו, והגיע אלינו מהביל עם מילוי נוטלה ושוקולד לבן, בשילוב שברי מקופלת, עוגיות אוריאו, ושברי בוטנים. איך אפשר לומר לא לדבר כזה?
ואם לזה לא תגידו לא, כנראה שתיהנו גם מגרסה מושחתת אף יותר מהרגיל לשלום למלכה (39 שקלים), המורכבת מגלידה אמריקאית רכה כהלכה, עם סירופ וניל ושוקולד, והשילוש הקדוש של שברי מקופלת, אוריאו ובוטנים. וכך יצאנו לדרכנו, מלאות אנרגיה מהסיום המתוק, אך בה בעת רגועות ושלוות כמו שאפשר להיות רק כשחוזרים מהחוף.
ביץ' בר, נמל קיסריה. 053-9424694
* הכותבת היתה אורחת המקום
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת