מה רוצה אישה בהריון? זו שאלה פתוחה מדי, אני יודעת. היריעה קצרה מלהכיל את כל רצונותיה של אישה הרה. אני, למשל, רוצה בעיקר לישון. ושיניחו לי. ומסאז'. וסושי. הרבה סושי. בנוגע לשלוש הדרישות הראשונות - בדרך כלל אפשר לגרום להן לקרות. לישון אני פורשת ב-20:00 ונראה למי יש לו אומץ לעצור אותי. החלק של "שיניחו לי", זה לא בהכרח קורה, אבל אם אצעק חזק, כנראה גם המשאלה הזו תתגשם. מסאז' - יש המון מקומות שווים של עיסוי הריון, אז גם את זה אני מארגנת לפחות אחת לחודש.
עכשיו נשאר רק נושא הסושי. הו, הסושי. גם בימים כתיקונם אני מאוהבת בגלילים מלאי האורז והדגים, אבל בימים אלו - שבעתיים. ומה רבה אכזבתי כשברוב המסעדות משיבים את פניי ריקם. "אז תתאפקי, כולה 9 חודשים", אומרות לי חברות. לא רוצה להתאפק.
סושי הריון
אז לא התאפקתי. ארזתי את בן הזוג (אחרי הכל, הוא אשם!) ועלינו על הרכב לכיוון מסעדת UMA בזיכרון יעקב. "בטח נהיה שם לבד", המהמתי לעצמי בדרך. אמצע השבוע, מסעדת סושי כשרה, ועוד בזיכרון יעקב. אז חשבתי. מסתבר ששמה של UMA יצא למרחקים, וכדי לאכול את הסושי שלה אפילו לא-הריוניות יוצאות מהפוך בלילות חורפיים.
UMA היא בעצם בר אחד ענק ויפהפה במפלס הראשי, ובמפלס השני יש כעשרה שולחנות גבוהים ונמוכים, למי שלא חשקה נפשו בבר, או שבטנו כל כך גדולה עד שהיא עלולה להתנגש בבר. המקום כולו משדר אווירה אקסקלוסיבית ונעימה, טרנדית משהו, אפילו תל אביבית רחמנא ליצלן. ראיתי שם זוגות בדייטים, חברות בערב בנות, בנות במסיבת רווקות, והריונית אחת משוגעת עם קרייבינג לסושי.
האירוע שלשמו התכנסנו
ל-UMA יש תפריט קוקטיילים עשיר ומפתה, שלצערי יכולתי רק לחלום עליו בלילה. עוד כמה חודשים. בן הזוג טעם בירה בזלת ונשבע שיש לה טעם של "אייל ענברי", כפי שמתאר הבקבוק. מי שטעם פעם אייל ענברי, מוזמן לשלוח לי מייל.
אז אחרי שצחקנו, הגיע הזמן לדבר האמיתי. בעצם להקדמה שלו. פתחנו בסלט חלומי שהכיל חסה, בצל סגול, מלפפון, עגבניות שרי, טוסטונים, ואת מלכת הגבינות האהובה - חלומי המטוגנת. נכון שבאופן כללי זה סלט שמזוהה בעיקר עם שנות ה-90, אבל רוטב הטריאקי המתקתק נתן לו טוויסט עכשווי, כמו גם הבוטנים ששדרגו את העסק והפכו אותו אסייתי כהלכתו.
אבל עם כל הכבוד לחלומי, אנחנו כאן בשביל סושי. לרולים של UMA קוראים בשמות ישראליים וססגוניים. בחרנו בשניים מהם - הראשון היה "ששון". כיאה לשמו, ששון הוא מפתיע ומרגש כאחד: סלמון, אבוקדו ומוצרלה, מטוגן בטמפורה פנקו, ומוגש לצד צ'ילי הדרים. יצוין כי בUMA- אפשר להתאים את מרבית הרולים להריוניות, וכל הזמנה של הריונית נרשמת בקפידה ומבוצעת על פס נפרד. היה שווה את הקילומטראז'. ששון הוא טעים מאין כמוהו, הגבינה המותכת משדרגת את הרול להפליא, וצ'ילי ההדרים מתאים בדיוק.
חברו של ששון, העונה לשם "מיכה" היה רול לא מטוגן, והרבה יותר קליל. מדובר בדניס בטמפורה (רק הדג בטמפורה, לא כל הרול כמו אצל ששון הגבר), אבוקדו, עירית ומלפפון בציפוי שבבי בטטה מפנקים. כאן כבר הרגשתי סושי אמיתי. איזה כיף.
מתוק אבל כואב
גם דברים טובים חייבים להסתיים, ולאחר שטרפנו את הסושי, עברנו לגזרת הקינוחים. קינוח ספיישל היה שלוש סופגניות רותחות, כשבתוכן קרם פטיסייר משגע. קצת התביישתי לאכול את השלישיה הזאת דקה וחצי אחרי שחיתות חנוכה, אבל היי! בזיכרון התנהג כזיכרונאי, או משהו כזה.
הבושה פינתה את מקומה לתאוותנות, והסופגניות החמות נעלמו כלא היו. בדרך הביתה, אחרי שהגשמתי את משאלת הסושי ההריוני שלי, נשאר לי רק לחלום על מסאז' ושינה. חבל שבאומה אין גם ספא צמוד. אולי ששון יודע לבצע עיסוי הריון?
חשבון בבקשה:
בירת בזלת: 26 שקלים
סלט חלומי: 48 שקלים
רול סושי ששון: 48 שקלים
רול סושי מיכה: 42 שקלים
סופגניות פטיסייר: 39 שקלים
שורה תחתונה: 203 שקלים לזוג
UMA, הנדיב 29, זיכרון יעקב. 04-6292969
* הכותבת היתה אורחת המקום
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת