ארוחת טעימות נפלאה במסעדת אוברג'ין

אחת ההנאות שלי בימי שישי היא להגיע לשוק הכרמל בבוקר המאוחר, ללקט כמה דליקטסים מן הדוכנים הצבעוניים, לחם טרי, עגבניות שרי צבעוניות, גבינה מעניינת, נקניק מותסס, קצת זיתים, ולרדת לחוף הים שמעבר לכביש לבראנץ' איכרים פשוט וטעים. 

אל מול הפשטות הנעימה הזו, מתנוסס תמיד בגאון היכל התהילה של המפורסמים והאמידים - מלון דויד אינטרקונטיננטל, שרק הגיית שמו מעלה בי רעד כאילו פגשתי את טל גדות בבליינד דייט. והנה, השבוע, סיפר לי חברי יועץ ההשקעות, חובב מסעדות ומומחה עולמי במציאת דילים משתלמים, כי מחזיקי אמריקן-אקספרס מוזמנים לארוחת טעימות של חמש מנות מלווה ביינות תואמים, במסעדת אוברג'ין הכשרה שבמלון הפאר. הארוחה המסקרנת היא חוליה בארועי התרבות הקולינאריים שנערכים במסעדת אוברג'ין כחלק מפסטיבל הצבעים, ומלווה בתערוכת צילומים שמוצגת במלון. מחיר הארוחה למחזיקי הכרטיס: 220 ש"ח. 

פאר פוגש גורמה
כמובן שהתלבטתי, אדם פשוט שכמותי, מה לי ולמסעדות גורמה מסוגננות? אבל הסקרנות לחוות ערב אליטסטי שכזה במחיר זמין גברה על הלבטים, ונעניתי להזמנה בשמחה. הגענו למלון בשעת השקיעה. לובי מרהיב שבחלונותיו שמיים כתומים ואוויר מזגן מבושם טשטשו את חושי כשנכנסנו למלון המפואר. מסעדת אוברג'ין שוכנת בחלקו המערבי של המלון, ושקיעה נפלאה מילאה את חלונותיה. במסעדה קבלו את פנינו כוסות קאווה מבעבעות ונגינת פסנתר כנף. 

שעה קלה התבוננו במייצגים שבתערוכה, ואז נדדנו אל שולחננו, עליו המתין בקבוק שרדונה מסדרת גמלא של יקבי רמת הגולן בדלי קרח מהודר. סומיילה בעל המבטא המתגלגל מזג לנו בבטחה מן היין הצונן, והחל לספר לנו על המנות שנפגוש ועל מסע הצבע שנעבור. 

התחלנו בשחור ולבן, עם לחם שאור איטלקי כהה וחם שהוגש עם ממרח טופו לבן, וטפנד זיתים שחור משחור, וביניהם, איך אפשר בלי - קערת חרס של שמן זית וחומץ בלסמי. ריפדנו את קיבתנו בלחם ומתבליו, לגמנו מן היין הבהיר, נהנים מניחוחות קש ואגס מרומזים. ואז, הוגשה המנה האדומה:. טונה אדומה בשלוש טכניקות בישול, סשימי (נא) על מצע פלפלים קלויים, טרטר (מוחמץ) עם בורגול, לימון ואבטיח, וצרוב על קרם עגבניות שרופות. משחק המרקמים וצורות ההכנה שימחו את הלב והמנה היתה מרשימה וטעימה.

אוכלים בצבעים
לאחר האדום התחלף האור ברמזור הסעודה לצהוב, עם פילה לברק ברוטב קארי צהוב לצד ריזוטו גזר וכורכום, וטוויל טפיוקה פריך. מנה צהובה למהדרין שקיבלה שיק מיוחד בזכות קצף גלים שעיטר את נתחי הדג הטריים. הקצף, טריק מרשים מן המטבח המולקולארי, ממש כמו מנת הטונה האדומה המחוכמת, היו הצגת שליטה ומקוריות של השף, משהו שלא פוגשים כל יום. 

אבל את הרושם העז ביותר השאיר עלי הירוק, עם חזה אווז, ששכבת השומן הוסרה ממנו, והוא בדרגת צלייה מדיום לכיוון הרייר, וכולו אומר בשריות ומעוף. האווז הוגש על קרם תרד, זוקיני ואפונה קציפתי, לצד פטריות פורטבלו בשמן כמהין, ותחת מעטה של גריסי פיסטוק פריכים. המנה היתה יפה ומיוחדת, וגם ערבה לחך.

בשלב הזה בארוחה הרגשנו בשלים לעבור ליין האדום, והסומלייה הסביר לנו בנעימים על היין החדש של יקבי הגולן – הטמפרינו, שנכנס לסדרת גמלא המעולה. בעוד שמסיבות היסטוריות תעשיית היין המקומית קמה והתעצבה על ברכי הזנים הצרפתים הקלאסים עם מרלו, קברנה-סוביניון וסירה, כעת מאמינים הייננים מרמת הגולן שעלינו רמה, וחושפים את החך הישראלי לגפן הספרדייה הנפלאה הזו. כצפוי, היקב, אשר תרומתו לתרבות היין המקומית מכרעת, לא מאכזב, והטמפרינו נותן פייט רציני לז'אנר עם צבע בורדו עז ומרוכז, גוף חצי-מלא ואף מורכב של שזיף יבש, אדמה וקסיס.

המסע הסתיים בצבעוניות טווסית של פנקוטה בננה צהוב, אגוזי לוז וקרם פירות במנעד צבעי פירות יער משעשע של ורוד-תות אדום-פטל וסגול-אוכמניות, בשכרות נעימה של כותב הכתבה ושותפו למסע, ובחוויה שתיזכר לעוד הרבה זמן במקדש שן שדלתותיו פתוחות לכולנו.

אוברג'ין, יחזקאל קויפמן 12, תל אביב. 053-9443132

* הכותב הוזמן להיות אורח המקום