אף פעם לא הבנתי את אלו שקוראים ספר מהסוף להתחלה. או את אלו שרואים סרט מסצנת הסיום שלו. הרי אם הסוף כבר ידוע מראש, אז מה הטעם? ובכן, יש טעם. את הכתבה הזאת אני מתחילה מהסוף, כי גיליתי מה הטעם בלהתחיל מהסוף: כך אתה יודע שיש למה לצפות. שבסוף הדרך מחכה הפרס הגדול. שעוד קצת ואנחנו מגיעים לשיא השיאים. שיש תכלית להמתנה, ובסוף לא תהיה אכזבה.
קינוח מרגש
הסוף, במקרה שלנו, הוא הקינוח במסעדת בוטגה איטליה. כל מה שלפניו ובדרך אליו, הוא רק הכנה לדבר האמיתי. לעונג העילאי הזה קוראים קלצונה קון צ'וקולטה, ואני מתביישת לומר שכמעט ולא הזמנתי אותו. מה כבר יכול לרגש בבצק מלא בשוקולד? בטח עוד איזה בורקס, המהמתי לעצמי. אבל המלצרית התעקשה, ואני זרמתי, בניגוד למנהגי. מזל שזרמתי.
הקלצונה היה רחוק מלהיות "איזה בורקס". מאפה בצק ענק, מקופל בצורת חצי סהר, רך ופריך כמו חמאה, ובתוכו- הו, גן העדן שבתוכו. שכבות של שוקולד ומסקרפונה יחד - מתברר שמדובר בשילוב אלוהי. כולי תקווה שחלי ממן ושות' אינן קוראות את הכתבה הזו, כי צריכת הקלוריות היומית שמותרת לי בימים אלו שווה כנראה לרבע קלצונה. אבל מה כ'פת לי. הקינוח האלוהי של בוטגה איטליה ייזכר בפי ובנפשי עוד זמן רב.
ומה היה לפניו, אתם שואלים? היתה מסעדה איטלקית שמתהדרת בחצר כיפית במרכז מסחרי ברעננה, כך שמי שחשקה נפשו יכול לעצור קצת לשופינג (עדיף לפני הקלצונה, אחריו לא בטוח שבגדים יעלו על מישהו). היתה גם מנה ענקית של פיצת פירות ים (ספיישל של היום) שמלבד פירות הים הפתיעה גם בנתחי אווז שמנמנים, היה סלט קפרזה שהכיל עגבניות, מוצרלה, בזיליקום, שמן זית ובלסמי והיה תוספת מרעננת לפיצה.
מרגישים את הסתיו במרפסת
היה מזג אויר נפלא לשבת בחוץ. מריחים את סופו של הקיץ, וזה קצת מדכא אותי. אין עונה שאהובה עליי כמו זאת. מתי עוד אפשר לשבת בחצר של מסעדה ולהתענג על קלצונה, אם לא בספטמבר? או-טו-טו אעבור לאכול רק בתוך מסעדות מחוממות לעייפה. גם ככה עדיף שאתרכז במלפפונים בזמן הקרוב.
כדי להתנחם מסופה של העונה האהובה עליי, הייתי חייבת לנגוס גם במנה עיקרית של מוסר ים. התוספות של המנה הזאת כבשו את ליבי: מתחת לדג ישבו מיטב הירקות: ארטישוק, תפוחי אדמה, עגבניות, זיתי קלמטה והרבה בזיליקום. השילוב בין הירקות הללו למוסר שמעליהם היה נכון ומדויק.
אבל כזכור, כל אלו היו רק הכנה לדבר האמיתי. שמחתי שלא התמלאנו יותר מדי וויתרנו על קינוח, כפי שקורה בערך... אף פעם. אבל האמת היא שכמעט אף פעם אינני מסיימת קינוח עד תומו, בטח לא כשהוא במימדים כאלו. כשראינו את הפלא הקלצונאי, היינו המומים גם מהגודל. טוב, ניקח כמה ביסים ודי. מי יכול להשתלט על זה? המממ, ובכן.. אנחנו. ובגדול. אני מתביישת לומר שלא השארנו דבר בצלחת. יש עדויות חיות בשטח. מבטיחים לא לגלות? יש דברים שאי אפשר לוותר עליהם. ממחר דיאטה, או לפחות בלי קלצונה כזה חודש שלם..
חשבון בבקשה:
פיצה פירות ים: 69 שקלים
סלט קפרזה: 38 שקלים
מוסר ים: 98 שקלים
קלצונה קון צ'וקולטה: 38 שקלים
סה"כ: 243 שקלים לשני אנשים
בוטגה איטליה, אחוזה 282 רעננה. 053-4872379
* הכותבת הוזמנה להיות אורחת המקום
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת