אני באמצע סלון גרוזיני ברחוב אחד העם בתל אביב. הטפטים שסבתא אוהבת על הקיר ועליהם תמונות של המשפחה. אנחנו יושבים על כיסאות, מסובים אל שולחן סלוני גדול, ואינספור מטעמים זורמים אלינו לשולחן ומשנים לי מקצה לקצה את דעתי על המטבח הגרוזיני.
עד שהגעתי לראצ׳ה באחד העם אחד, המטבח הגרוזיני מבחינתי היה בעיקר מאפים שמנוניים מלאי גבינות. סוג של בורקסים. אז טוב שהגעתי לכאן, כי גיליתי עולם חדש.
פותחים שולחן
במטבח הגרוזיני כל הטעמים מגיעים מהמרכיבים. רימונים מקשטים הרבה מהמנות, כדי לתת גוון חמוץ-מתקתק, שזיף ירוק מתווסף בשביל חמיצות יותר דומיננטית, או פלפל שאטה בשביל חריפות, ואגוזים מחליפים את השמן. בלי סיבוכים, בלי דאווינים. ״פשוט״ וטעים.
הזמנו לשולחן מגוון מנות ראשונות כדי לפתוח את התיאבון. קינדזמרי, ואזיס טולמה, צ׳רחלי ופטריגאני.
אין שום סיכוי שהייתי זוכר את המילים האלו אם הן היו סתם נאמרות באיזו שיחה, אבל כשהפה שלי טועם מילה שהוא אוהב אז זה נצרב בזיכרון.
קינדזמרי עוף זה רצועות עוף רכות ברמה שכל הסיבים מתפרקים ונמסים בפה, ברוטב אגוזים. ואזיס טולמה, זה עלי מנגולד ממולאים באורז ומבושלים ברימונים. מנה נפלאה ומחממת את הלב. צ׳רחלי זה קוביות סלק עם אגוזים וירוקים. מנה קלילה ורעננה. פטריגאני זה שכבות חציל ממולאות בתערובת אגוזים, עשבי תיבול ורימונים. החצילים משתדכים כאן למרכיבים שהופכים אותם לחומר בסיס מעולה.
גרוזינית שוטפת
כבר אחרי המנות הראשונות הבנתי שכל מה שידעתי על המטבח הגרוזיני היה שגוי, אז החלטתי למצות עד תום את החוויה ולהזמין מכל הקטגוריות בתפריט.
שצ׳מאדי - קדירת עגל ברכז שזיפים בתיבול גרוזיני. תבשיל ארומטי, מתקתק-חמצמץ, ובשר רך ועסיסי. קופטי - נקניקיה בתיבול מסורתי פיקנטי. (ומסתבר שפיקנטי בגרוזינית זה מאוד חריף)
וכמובן אי אפשר בלי מאפים: חצ׳פורי סוקו - מאפה ממולא פטריות ועלי מנגולד (כן, יש גם מנות לצמחונים), ובליני - שזה כמו בלינצ׳ס מטוגן ממולא בשר ובצלים.
אם הייתי צריך לבחור את המנות המנצחות, 2 המנות שהיו מגיעות לגמר הן השצ׳מאדי והבליני. השצ׳מאדי מבחינתי הוא הגרסא הגרוזינית של גולש. בשר עגל רך שסופג לתוכו את תמצית המטבח הגרוזיני.
הבליני היה פריך מבחוץ בגלל הטיגון אבל רך מבפנים כפי שניתן לצפות מבצק סגנון בלינצ׳ס. המרקם והטעמים במנה הזו היו השילוב הקדוש של המטבח הגרוזיני - בשר, בצק, וטעמים מובהקים ולא מתחכמים.
תחליף מתוק לקינוח
אמנם הטעמים לא מתחכמים אבל אני חכמולוג לא קטן. לכן, כאשר הבנתי שהקינוח היחיד שיש בתפריט באותו ביום (בגלל שהגענו בחג) היה מאפה שוקולד ואגוזים, החלטתי ללכת על משהו מתוק אחר. כן, אני ושוקולד לא חברים טובים. אז במקום לוותר על קינוח החלטתי להזמין כבד אווז ברוטב ענבים על בצק קריספי. המנה מתוקה והייתה תחליף נהדר. שווה כל ביס!
בת זוגי הזמינה את המאפה במילוי שוקולד באגוזים, הגיע בליווי סורבה מנגו עם ענבים מקורמלים.
לסיכום - בלי צל של ספק, ראצ׳ה היא המסעדה הגרוזינית הכי טובה שהייתי בה. ואם אתם עוד לא חובבי המטבח הגרוזיני לכו לראצ׳ה כדי ללמוד משהו חדש.
זהו, זמן לעשות חשבון.
צ׳רחלי - 28 ש״ח
פטריגאני - 30 ש״ח
ואזיס טולמה - 32 ש״ח
קינדזמרי - 38 ש״ח
בליני - 40 ש״ח
חצ׳פורי סוקו - 44 ש״ח
שצ׳מאדי - 84 ש״ח
קופטי - 88 ש״ח
לילה - 54 ש״ח
כבד אווז - 129 ש״ח
סה״כ: 567 ש״ח
ראצ'ה, אחד העם 1, תל אביב. 053-9387707
https://www.rest.co.il/rest/80229341/
השדות המסומנים בכוכבית הם שדות חובה
השדה שהוזן לא תקין, שננסה שוב?
נפרסם את תגובתך בהתאם לשיקולי המערכת