סגרים ומשלוחים: מסע בעקבות משלוחי האוכל

בכל סגר נוספים עוד ועוד לקוחות של משלוחי אוכל והשמיים הם הגבול. השוק הכי יציב ומתפתח של 2020 הוא לבטח שירותי המשלוחים שמספקים כיום כל מה שאפשר. אין כמעט סוג של אוכל שאי אפשר היום לקבל במשלוח. הקורונה אילצה את המסעדות להתפתח כמה צעדים קדימה ולייצר חוויה מלאה של תרבות אוכל בבית הפרטי והבטוח של כל אחד ואחת. איך כל זה התחיל?

תהיו בריאים: מה אוכלים להוריד את הלחץ?
שנה מתוקה: השוקולד הכי שווה 

 אוכל מהיר במשלוח מהיר. צילום: שאטרסטוק

הניינטיז של האוכל
לקח כאן כמה שנים מאז שקמה מדינת ישראל ועד שהתחילו להזמין אצלנו משלוחי אוכל. בארה"ב הוקמה מקדונלדס בשנת 1940 עם שירות חדשני של מזון מהיר ותשלום בדלפק או במתחמי דרייב אין. כמה שנים אחר כך הם כבר החלו את המשלוחים שלהם. כאן זה קרה מאוחר יותר.

רשת פיצה האט חדרה לישראל ב-1990 ובגלל שהיה מדובר גם על פיצות משפחתיות גדולות שקשה היה להיסחב אתן (צריך ארבע ידיים...) החלה הרשת להציע גם משלוחים. יעברו עוד הרבה שנים עד שנתרגל להזמין אוכל ממסעדות, או מבתי קפה, כאלה שקודם רצינו לראות מה נותנים לנו בעיניים ועד שהתחלנו לסמוך עליהם. היום אנחנו מזמינים גם סלט הכי בסיסי במשלוח (כי למי יש כוח עכשיו להתחיל לחתוך ירקות....) וגם ארוחות שף גורמה.

 המשולש הוותיק של עולם המשלוחים. צילום: שאטרסטוק

שבוע העבודה שהפך לחמישה ימי עבודה ארוכים, גרם לאנשים לאכול בחוץ. מה הם יחכו בפקק בחזרה הביתה רעבים? חברות ההייטק החלו את מנהג הענקת תלושי האוכל במסעדות לעובדיהם. הישראלים התרגלו לאכול בחוץ וזה היה מהיר וטעים

כל התחום של אכילה בחוץ, היא תרבות שהתפתחה אצלנו בארץ בהדרגתיות. בהתחלה היו רק בתי קפה, ועם חדירתן של רשתות המזון המהיר, החלנו לאכול בחוץ ואחר כך גם להזמין הביתה. קודם רצינו להאמין במוצר, ורק אחר כך הזמנו אותו.

תרומה גדולה לתרבות הקולינרית מחוץ לבית, תרמו חברות ההייטק שקמו כפטריות אחר הגשם בארץ ובעולם, אשר יצרו את הבועה שהתפוצצה בשנת 2000. כבר אז, הם העניקו לעובדים שלהם תלושי מזון למסעדות ליד המשרדים ואלה הלכו לאכול את ארוחת הצהריים שלהם שם או הזמינו משלוח. היו גם שפתחו חדרי אוכל במתחמי החברות.

האוכל הפך להיות מצרך שצורכים אותו בעיקר מחוץ לבית. כאשר שבוע העבודה הפך לחמישה ימים ארוכים, כולם כבר אכלו בחוץ. מה הם יחכו ברכב בפקקים בדרך הביתה רעבים? אנשים לא ממהרים לחזור הביתה ואת רוב המזון שלהם הם צורכים בחוץ. לפעמים זה שניצל בעמידה לפעמים זה במסעדה.

 ארוחה לכל המשרד בטייק אחד. צילום: שאטרסטוק

ממחקר שנעשה עלה כי עובדי תעשיית ההייטק מקבלים אוכל  כ-20% ברמה יותר גבוהה משל עובדי תעשייה וייצור

העידן הזה הוא מאתגר. קמות חברות סטראטאפ והייטק והמשלוחים זורמים ממקום למקום גם באמצעות שליחים המועסקים במסעדות, כאשר יש כמה חברות בולטות כמו, אתר משלוחים, וולט ו-תן ביס, המתחרות זו בזו על השליטה בשוק המשלוחים.

קצת מספרים – 30 אחוזים מהעובדים בתעשיית ההייטק מעדיפים מעדני שף, סושי, נודלס בר, טאפסים ועוד. 21 אחוזים מעדיפים אוכל בריאות כמו כרעיים של עוף, צלי סקר ועוף צלוי. לשניצל המסורתי בחברות ההייטק יש רק  10 אחוז של אוהדים שרופים.

חם/קר בחוץ - נעים בבית

יועץ עסקי לחברות משלוחים אומר כי "שוק המשלוחים עוד הולך לגדול הרבה יותר. גם אם הקורונה הייתה הסיבה של גידול בלקוחות חדשים למשלוחי אוכל, אנשים לא רוצים לוותר על הפינוק של לשבת בבית (שלא לדבר על מזג האוויר החורפי או החמסין בקיץ) בשביל לאכול, והם גילו שזה עושה להם את החיים הרבה יותר קלים ופחות מטריחים, מאשר לעמוד ולבשל. אבל כמובן שצריך תקציב בשביל זה".

"מה שקורה כעת הוא רק חלק ממגמה עולמית". מסביר היועץ העסקי ומסב את ליבנו לכך שאמזון גייסה 575 מיליון דולר לאפליקציית משלוחי האוכל מאנגליה Deliveroo.

 ארוחת גורמה עד הבית. צילום: שאטרסטוק

בשנת 2017 מספר המשתמשים באפליקציות הזמנת אוכל עמד על 418 מיליון דולר בב-2018 הוא כבר עמד על 483 מיליון $. ב-2023 הולכים להיות 1.1. מיליארד משתמשים וזה היה הצפי לפני מגפת הקורונה. היא הקפיצה את המשתמשים בעוד כמה מיליונים

תחום המזון המוכן ומשלוחי האוכל, אפיין בעבר את הערים הגדולות בהרבה מדינות בעולם בהן יש משקי בית של בני זוג או יחידים שלא מבשלים או מעדיפים להזמין מזון מוכן. המודל של הפעלת שליחים באמצעות אפליקציה או אתר וסליקה מידית התברר כהצלחה מסחררת ממנה גוזרות קופון יפה חברות השליחים וזוהי רק ההתחלה.

בכל סגר נוספים עוד ועוד לקוחות של משלוחי אוכל, שרוצים לפנק את עצמם באוכל טעים בלי לטרוח. זה גם יותר נוח, אבל הרבה פעמים זה פיצוי על כל המחנק הזה שאנו חווים, הפחד, הבדידות והריחוק מהיקרים לנו בשל מגפת הקורונה.

בתקווה לשנת 2021 נטולת סגרים ופחדים, והמון אוכל טעים בכל פינה, ברחוב ובבית