טסים לדובאי? הנה כמה המלצות זהב

זהב הוא המתכת הכי יקרה בעולם. בכל מקום בו יש עשירים תמצאו גם את הזהב ולא רק בתכשיטים כמו רוב אזרחי העולם העממיים, אלא אצל המעושרים. אלה גרים בארמונות זהב, מוקפים בזהב, טובלים בזהב, יושבים על אסלה מזהב, אוכלים מכלי זהב. ישנים במיטת זהב ומתחתנים עם בחור זהב. שיהיה במזל זהב!

 גביע יקר במיוחד. צילום: שאטרסטוק

דובאי של זהב ויהלומים

עכשיו דובאי (ולא רק היא) פותחת שולחן עם זהב טהור. לעשירים בלבד! במלון האמירויות באבו דאבי, אפשר לרכוש גלידה לטה בזהב של 25 קראט. מלון ארמני מציע קפוצ'ינו מזהב 23 קארט, במלון בורג אל ערב יגישו שלהם בספל חרסינה יוקרתי קפוצ'ינו ערביקה עם פירורי זהב ובעלי רשת הקאפקייס "בלומסברי" - שאפנה יוסוף עלי הכינה את העוגה הכי יקרה בעולם ושמה "פניקס הזהב". כל פרוסה ממנה עולה 1,223 $.

אז מה יש בעוגה הזו? כדאי שתדעו לפני שתשלפו את הכרטיס? יש בה שוקולד משובח, קמח אורגני מאנגליה, חמאה וקקאו שיובאו מארץ המקור שלהם והשוס: דפי זהב 23 קארט. אם אתם כבר בעניין אז פרוסת העוגה היקרה, דעו שהיא תוגש לכם על צלחת מזהב. אם כבר אז כבר! העוגה הזו הושקה לראשונה בהשקת סניף של רשת "בלומסברי".

מתכונים של קינוחים חגיגיים במיוחד

מסע עולמי בעקבות השוקולד

 אפשר עוד כמה גרמים בבקשה? צילום: שאטרסטוק

היפנים העשירים התחילו!

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הייתה צמיחה כלכלית עצומה ביפן וזו הובילה את המתעשרים החדשים לחפש כיצד לכלות את הכסף הזה וכמה שיותר מהר. ביפן  בעצם החלו עם הטרנד עם המנות המקושטות בזהב. בטוקיו ובערים גדולות אחרות, שילבו קישוטי זהב במנות החל מחביתות וקינוחים ועד עלי זהב במקום אצות בסושי! יאמי יאמי! 

מזה כמה שנים שקונדיטורים ושפים בארץ וגם מסביב לעולם, משתמשים בזהב בעיקר בקינוחים חגיגיים. דפים דקיקים של זהב, עלי זהב, פתיתים. הפקרות או תאווה לשמה! למי אכפת. זה מתעכל מצוין!

כבר כמה שנים ששפים ישראלים וקונדיטורים משלבים זהב במנות שונות כקישוט קולינרי מפתיע ובעיקר מרגש. כי זה יקר, זה כל כך יקר ואוכלים אותו. זה עובר בתפר שבין הפקרות לתאווה או מגלם את שניהם יחד ומזל שזה מתעכל מצוין.

עלי הזהב המוגשים ליד המנות או עוטפים בהם קינוחים, עשויים מזהב של 22 או 24 קראט. מדובר על דפים דקיקים מאוד (כי בכל זאת זה לא נייר אפיה זה זהב...) המשווקים גם באבקה או בפירורים. הזהב אכיל יש לומר והוא סנוב עד הסוף. המנצנץ הזה לא מתערבב עם חומרים אחרים (נו, טוב זהב!) לא לרמה שלו...ומשום כך אינו פוגע בבריאות. רק לפני שאתם נותנים ביס בזהב שלא תופתעו,  גרם זהב עולה היום כ-215  ₪...

כנפי עוף עם זהב טהור- מי אמר ביצי זהב ולא קיבל תרנגולת ...

ולא רק דובאי עטופה בזהב טהור. בניו יורק יש מסעדה בשם insworth בה תוכלו לנשנש כנפי עוף בציפוי של זהב טהור 24 קארט אחרי שהושרו בבלילת צ'יפוטלה, קוקוס ודבש. אפשר גם לבלוס לחמנייה עם נקניקייה ועליה שבבי זהב או פיצה מזהב במהדורה בהחלט מוגבלת.

עושה רושם שהמנות שערכן מרקיע שחקים בזהב, נוצרות כדי להיכנס לשיאי גינס והוא מלא בהן. "הפרוזן האווט שוקולד" נמכר בשנת 2007 במסעדה בניו יורק במחיר של 25 אלף דולר משום שהוא הכיל חמישה גרם של זהב 24 קארט ומלבד זאת היו בו 28 סוגים שונים של פולי קקאו. הפיצה הכי יקרה בעולם הוכנה בשנת 2007 ע"י שף סקוטי עבור זוג איטלקים ששילם עליה 3000 יורו, מלבד לובסטר בקוניאק וקוויאר היו עליה גם עלי זהב גדולים.

ואם אין לכם בהלה כזו לזהב ואתם רוצים רק לטעום אם לזהב הזה יש טעם בכלל, תוכלו להתסתפק בשוקולד עם אבקה או פתיתי זהב.

 הרולים הכי יקרים בעולם. צילום: שאטרסטוק

לחיים עם דנציגר גולדוואסר!

אחד השימושים הכי נפוצים עם זהב הוא שילוב פתיתים בליקרים עם אלכוהול. מי הזהב של דנציג ובשמם הלועזי- דנציגר גולדוואסר מכילים 40% אלכוהול וגם פתיתי זהב. לראשונה הוא יוצר בשנת 1598 והיום נוספו עוד סוגי ליקרים עם פתיתי זהב.

יש אגדה שפתיתי הזהב במשקה נועדו "לפצוע את הגרון" כדי שהאלכוהול ייספג יותר מהר למחזור הדם, אבל זה לא יותר מאגדה אורבנית.

ואם כבר בזהב עסקנן, חשוב להזהיר כי סביב צריכת כסף וזהב נוצרו כל מיני תוספי מזון מפוקפקים מועשרים בכסף - שעלול לגרום לנזק בריאותי למי שצורך אותו. למשל, אותם מי כסף הנסחרים במחתרת ואין להם שום יתרון רפואי. אלה מופצים בדרך כלל און ליין ומומלץ לקרוא היטב את רשימת המרכיבים של כל מוצר (אם אכן רושמים אותם).

 לבריאות ותיזהרו לא להסתנוור. צילום: שאטרסטוק

ולסיום, מוזמנים לארוחה בדובאי? שמרו על כללי נימוסי השולחן או השטיח...

דובאי זה לא ישראל, אי אפשר לקחת מהצלחת של החבר, עם המזלג או בלעדיו או לטעום מהקערה המרכזית. שום חוצפה לא מתקבלת ולהיפך. כאן הכללים ברורים מאוד ואם עוברים עליהם, לא נראה לי שיזמינו אתכם שוב לארוחה מסורתית.

אם מזמינים אתכם לבית פרטי, אתם חייבים לטעום גם אם אתם מתפוצצים. המארחים שלכם ייעלבו מאוד אם לא תסכימו וזה נחשב לחוסר טאקט. (זה נכון לכל החברות הערביות).

במקומות מסוימים מקובל לשבת על הרצפה (או על שטיח) לאכול בידיים או לחלוק אוכל מתוך מגש גדול לכולם. טוב זה לא מתאים לכל אחד, אבל אסור להעליב את הדובאים, וגם השתדלו לאכול רק ביד ימין אפילו אם אתם שמאליים. אם מישהו בוצע לכם לחם, זה נחשב לסמל של כבוד ואתם יכולים להרגיש סבבה לגמרי.

לא מקובל גם אם אתם מתים מרעב ללכת לקחת אוכל מהקצה השני של השטיח, אלא לבקש שיעבירו לכם. את הקפה שותים במג'ליס וזו אומנות לשמה.