תהיו יצירתיים: הטעויות הטעימות ביותר בהיסטוריה

רוב הסיכויים שזה קרה גם לכם - תכננתם להכין מנה מסוימת שאתם מסוגלים כבר להכין בעיניים עצומות, התחלתם לארגן את כל המצרכים הדרושים ורגע לפני שהפשלתם שרוולים ונגשתם למלאכה, גיליתם שאחד המרכיבים חסר. במקום להתייאש, החלטתם לאלתר וכך באה לעולם וריאציה מעניינת על מנה מוכרת. במקרה הטוב, הווריאציה החדשה הפכה לחלק מהרפרטואר הקולינרי שלכם. במקרה הפחות טוב, חשתם חרטה עמוקה על כך שלא דאגתם לרכוש את המצרך החסר.

אין ספק שטעויות קולינריות במקרים רבים משאירות אותנו עם תחושת חרטה וטעם לא מוצלח במיוחד בפה. עם זאת, ישנן טעויות כל כך מוצלחות, שלעיתים קשה להאמין שלא נעשו בכוונה. בכתבה שלפניכם תמצאו מספר מנות שהומצאו לגמרי במקרה והפכו לקלאסיקות תוך זמן קצר מהרגע שבו באו לעולם.

חדש בקורונה: סקירת מסעדות חדשות
תהיו בריאים: אוכל שעושה טוב לגוף

 פחמימה פותרת הכול. טארט טאטן. צילום: שאטרסטוק

טארט טאטן

האמת היא שיש לא מעט גרסאות לסיפור המקור של טארט טאטן. לפי הגרסה המקובלת ביותר, יום אחד בשלהי המאה ה-19, במטבח של בית המלון טאטן, סטפני טאטן התכוונה להכין פאי תפוחים קלאסי. כיוון שהיה זה יום עמוס במיוחד, טאטן שכחה את פלחי התפוחים עם החמאה והסוכר על האש וריח של קרמל החל לעלות מהמחבת. כדי להציל את חומרי הגלם, החליטה פשוט לכסות את המחבת ביריעת הבצק שהייתה אמורה לשמש כבסיס של הפאי ולהכניס את המחבת לתנור. כשהמנה הייתה מוכנה, היא הפכה את המחבת, הגישה לאורחים ושמחה לגלות שכולם התלהבו במיוחד מהיצירה החדשה.

 תנו לעצמכם לטעות ולתהות. טארט לימון. צילום: שאטרסטוק

אופס, הפלתי את טארט הלימון

בדרך כלל ישנן מספר גרסאות לסיפור שמסתתר מאחורי מנות שהומצאו במקרה והפכו לקלאסיקות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שברוב המקרים מדובר במנות שבאו לעולם לפני עשרות שנים. במקרה של טארט הלימון של השף מאסימו בוטורה, יש גרסה אחת ויחידה. לפי בוטורה בכבודו ובעצמו, הכול התחיל בסועדים שהזמינו לשולחן שתי מנות טארט לימון. רגע לפני שהמנות יצאו מהמטבח לכיוון השולחן, טאקה קונדו, הסו שף של מסעדת אוסטריה פרנצ'סקנה, הפיל את אחת המנות והטארט העדין והמושקע נשבר.

הסו שף נבהל וכבר היה מוכן לחטוף על הראש מהשף המהולל, אך זה האחרון דווקא היה מרוצה. לדבריו באותו הרגע הוא הבין שמנה חדשה נוצרה ומיד שבר גם את הטארט השני. מאז המקרה המשעשע, טארט הלימון השבור הוא בין המנות המזוהות ביותר עם השף ומסעדתו, שכבר מספר שנים נחשבת לאחת המסעדות הטובות ביותר בעולם. מובן שמאחורי המנה הלא שגרתית יש פילוסופיה שלמה על שלמות ואנושיות, על דיוק וטעויות ואפילו על החשיבות של השארת מקום לשירה ולדמיון בחיי היומיום. אך מה שבטוח זה שמדובר במנה מהממת, שכמעט לא נעים להעלים מהצלחת.

 הפריך הפיקנטי בעולם. נאצ'וס. צילום: שאטרסטוק

נאצ'וס

בדומה לטארט טאטן, שנקרא על שם הטבחית שאחראית להמצאתו, כך גם חטיפי הנאצ'וס נקראים על שם הטבח שהמציא אותם. במקסיקו, Nacho הוא בסך הכול קיצור או שם חיבה שניתן לאדם שנקרא Ignacio. ואדם בשם Ignacio Anaya, הוא אכן הממציא של חטיפי הנאצ'וס, הפופולאריים כיום בכל רחבי העולם.

לפי הידוע לנו כיום, בשנת 1943 חבורה של נשים מטקסס, הגיעו לעיירה בשם Piedras Negras למסע קניות. בתום יום ארוך של קניות, גילו לתדהמתן שכל המסעדות בסביבה כבר נסגרו. המקום היחיד שהסכים לקבל אותן היה Old Victory Club, שם עבד איגנסיו כשף הבית. איגנסיו הסכים לקבל את הנשים אך כיוון שהמטבח היה סגור, נאלץ לאלתר מנה חדשה מהמרכיבים שהיו ברשותו.

את המנה החדשה הוא הרכיב מטורטיות תירס שחתך לרבעים וטיגן בשמן. לאחר מכן לקח את רבעי הטורטיות המטוגנים, פיזר מעליהם גבינת צ'דר מגוררת ופלפלי חלפיניו ואת כל זה אפה במשך מספר. דקות בתנור להמסת הגבינה. הסועדות התלהבו כמובן מהמנה ששילבה בין טורטייה פריכה לגבינה מותכת ובין הטעם הגבינתי לפלפלים החריפים ולא חלף יותר מדי זמן עד שהמנה שהומצאה כברירת מחדל, הפכה ללהיט בינלאומי.

 חמאה, חריף ויצירתיות. כנפיים באפלו. צילום: שאטרסטוק

כנפיים בסגנון באפלו

כנפיים בסגנון באפלו הן כנפיים מטוגנות המצופות ברוטב על בסיס חמאה, חומץ ורוטב חריף על בסיס פלפלים חריפים מסוג קאיין. באופן מסורתי, הכנפיים מוגשות לצד רוטב גבינה כחולה ומקלות גזר וסלרי. בניגוד לסיפור שמאחורי המצאת הנאצ'וס, לגביו אין עוררין כי אכן מדובר בהמצאה של שף יצירתי ובעל יכולת אלתור, הדברים כבר הרבה פחות חד משמעיים כשמדובר בסיפור שמאחורי המצאת הכנפיים בסגנון באפלו.

לפי אחת הגרסאות, האחראית למנה הפופולארית, היא מסעדנית בשם Teressa Bellisimo, שניהלה פאב-מסעדה בשם The Anchor Pub, בעיר באפלו שבמדינת ניו יורק יחד עם בעלה פרנק החל משנת 1935. לפי הגרסה הנ"ל, בנם של פרנק ותרזה החליט להגיע יום אחד ב-1964 לבקר את הוריו עם קבוצת חברים מבלי להודיע על כך מראש. בתקופה ההיא, לא נהוג היה לאכול את הכנפיים כמנה בפני עצמן ובדרך כלל השתמשו בהן להכנת ציר או מרק בלבד.

כיוון שתרזה הייתה צריכה להכין חטיף מהיר לכבוד האורחים, היא בחרה להשתמש במלאי הכנפיים שנשמר במטבח ובמקום להכין מהן ציר, החליטה לטגן אותן. לאחר הטיגון עטפה אותן ברוטב חמאתי חריף והשאר שייך להיסטוריה. לפי גרסה אחרת, באחד המשלוחים של אחד הספקים נפלה טעות ובמקום חלקי עוף אחרים, הגיעו כנפיים בלבד. לפי הגרסה הזו, המנה המפורסמת באה לעולם כדרך יצירתית לנצל את הכנפיים שהגיעו למסעדה בטעות.