פולואפ - מסעדת קילומטרז׳ סוחטת קילומטרז׳ של דמעות

חדש בזאפ רסט, מדור דעה על תוכניות אוכל מהטלוויזיה. בכל שבוע "הבוחשת בקדרה" תבחוש רשמים על הפרק האחרון של "המסעדה הבאה", תזכיר לכולנו שריאליטי קולינריה הוא לא פחות על אנשים מאשר על אוכל, ובעיקר תעשה סדר בבלאגן.

פומפי, הלא הוא עידן בושארי הכריזמטי והמוכשר קולינרית, פתח למשך שבוע את מסעדת קילומטרז׳ כשהוא רעב לניצחון, מוכן לתת פייט ובעיקר להראות לאבא גרניט כמה שהוא כבר מסוגל לפרוש (וגם לפרוס) כנפיים ולעוף מקן הגוזלים של ׳מחניודה׳.

"הבוחשת בקדרה" נכנסה לעומקה של הטלנובלה בפרק הפולואפ, שלפרקים היה נדמה כאילו הוא פרק של ׳חתונמי׳, כאשר מולנו ניצבים בני זוג שהגיעו לנקודת מפנה ביחסים – האחד שולט ומסרב לשחרר אחיזה (אבא גרניט), השני רוצה חופש ודרור לעוף ולטרוף את העולם (הבן פומפי), כשאת תפקידם של דני ויעל (הפסיכולוגים דני פרידלנדר ויעל דורון) מילאה בנאמנות ובכישרון רב רותי רוסו, שניתחה במדויק את היחסים והעניקה מגוון עצות כדי שבצימר הבא, השניים יצאו מחוזקים. אז בואו נעמיק פנימה לקילומטרז׳ של דרמה, שבראשה עומד שף מוכשר ונדיר – פומפי.

פומפי והשופטים. צילום: נוי עינב

ספתח על שיחת נפש ודמעות של כולנו

4 שעות לפתיחת הדלתות. בכניסה למסעדה שטרית מכסה לפומפי את העיניים כמו מסיבת הפתעה של תיכוניסטים מרעננה ומכניס אותו לקילומטרז׳ השיקית, עם הדפסי פומפייה מדליקים, שיש שחור לבן ואווירה של מועדון יוקרה מגניב. הכניסה המרשימה מלווה בשיחת נפש, בה פומפי מספר על חוויותיו מתהליך הגמילה, ואומר ״רק היום, רק היום להיות טוב במה שאני עושה וזה מה שאני רוצה״, הרגש משתלט על השניים, הם בוכים יחד ומנגבים דמעות במפיות מהשולחן הסמוך. שטרית, למרות מעיל העור הקשוח שלו, מגלה רוך מהפנט וסקסי. כולנו בכינו ביחד איתם, אך על כמה חבל שאין הרבה גברים כמו שטרית שהם השילוב הזה של קשיחות ועדינות, לפחות בינתיים, כי הכל צפוי להשתנות ואנו עוד נכעס על שטרית שמעיל העור הקשוח שלו עלה לו לראש.

קילומטרז'. צילום: נוי עינב

הקאובוי השחור שהפך לפייטן – ביקורת המבקר

הקאובוי לבוש השחור האהוב שלנו, יונתן רושפלד, אחת מדמויות המפתח של ׳המסעדה הבאה׳, נכנס, מניח את הכובע על השולחן ומבקש כוס יין לבן. כוס היין מבשמת אותו במהרה, והוא הופך לפייטן שמנתח את משפטי כבוד הרב קרליבך ״כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו״ ותוהה האם זה יקרה לו, האם הוא יהיה המבוגר שיאמין בפומפי. הוא אף מגדיל פיוטיו ומנתח את הפרפרזה המעמיקה של פומפי לקרליבך הכתובה בראש התפריט ״כל מה שאדם רעב צריך זה חתיכת לחם לפתוח ת׳תיאבון״ וטוען כי על הלחם לבדו ניתן לשפוט את רמת המסעדה והשף שעומד בראשה.

בהמשך, רושפלד הופך לפייטן ממנחס של כל הפומפיות באשר הן, כאשר הוא טועם ממספר מנות וטוען שמדובר במנות בלי ׳שוס׳ גדול או הפתעות בטעמים, שהן בעלות טעמים מוכרים, ללא ערך מוסף. פומפי נקרא לסדר ולאחר פיוט ארוך ודביק, הוא מוריד מניירות מהמנות שהכין ומגיש ליונתן לא יותר מאשר ברוסקטה, שמעיפה את הפייטן ומשאירה אותנו עם פירורים בפה. אם כל מה שצריך כדי ׳להעיף׳ את הקאובוי זו ברוסקטה, אז גם אנחנו יכולים. המצרכים: ברוסקטה, שוקולד השחר, סכין ולמרוח! בסופו של דבר, רושפלד נתן לפומפי 7.5, ואנחנו נשארנו עם פיוטים בלב ו׳יוק׳ בצלחת.

שיחת מפקד פקוד – איך שטרית הפך למבאס הרשמי של הפרק?

תמיד חשבנו ששטרית הוא המאמי הלאומי, אבל כנראה שטעינו או שאולי זה מעיל העור הקשוח ששינה את עורו? פומפי המתוקי קיבל 7.5 מרושפלד וחגג בשאגות בצדק, אך אז נכנס שטרית, וכמו ספרנית ממורמרת ששומעת לחשושים בספרייה החל לנזוף בו כי למה להיות מרוצים מציון כזה? והרי לכם הורים יקרים, הדרך הכי נכונה למוטט כל שביב תקווה וביטחון עצמי - מצוינות זה דבר נפלא, אך היא עשויה להפוך למסרסת בקלות רבה. שטרית, תפטר מהמעיל, יש ים חנויות יד 2 שישמחו לקבלו.

ואם זה לא מספיק, אז נכנסת לתמונה הספרנית השנייה, בדמותו של גרניט, שנכנס עם פני אבל משל מישהו החזיר ספר באיחור של 30 שנה עם מסטיק מרוח על הכריכה. גרניט אומר פויה, כי מה לעשות ששטרית היה שטינקר אמיתי וגילה לגרניט על התגובה של פומפי ל- 7.5. גרניט חיזק ידיו של המלשינון ואמר לפומפי שזה פאדיחה לדפוק על השיש עם ציון כזה, אז בפעם הבאה תדפוק על הלמפה.

צילום: נוי עינב

רגזני בחרדות וביקורת לקוחות

השיא של הפרק היא רוסו שהעניקה לגרניט את הכינוי היאה רגזני, ואכן, גם בלי הכובע והצבע הכחול, גרניט די מזכיר באופיו את רגזני הדרדס המרוגז והמדורדס. תוך כדי תחילת הסרוויס, פומפי המלך עושה שינויים בתפריט, מוציא 2 מנות, מכניס 2 מנות ובמקביל מנהל ביד רמה את צוות המטבח, שומר על קצב עבודה ומורל גבוה. בינתיים, במסעדה ממשיך הפרק של ׳חתונמי׳, רוסו (בדמות יעל או דני) יושבת מול רגזני והם מנתחים את יחסי האבא-בן. רגזני מודה שהוא בחרדות כי פומפי מוכשר אך צריך להתמודד מול עצמו, רוסו אומרת שהקרב האמיתי של אסף הוא מול עצמו ומנסה לנתב את השיחה לטעמים המבריקים של סלט ההדרים. כשכבר נדמה שהשיחה מיצתה עצמה, גרניט עושה לנו פלמבה ומתוודה בפני רוסו (יעל או דני) שהוא ׳אובר פרוטקטיב׳ ורוסו מייעצת לו שישחרר ושיתן לו (לפומפי) לטעות, גרניט מתאר כמה קשה לו להתנתק ודמעות מציפות את עיניו ואת עינינו.

ובינתיים, ביקום המקביל - פומפי יורד כמו ׳שוויש׳ אל העם ובאחת כובש את כולם ואותנו. את ערימת הבונים המצטברים במטבח הוא צולח באבחה אחת, פשוט כי הוא נולד להיות מסעדן, הסועדים עפים על המנות, אומרים שהוא יודע לבשל, שהיה מעולה ומעניקים לו ציון של 8.5.

האם עכשיו אפשר לשמוח ולדפוק על השיש או שזו עדיין פאדיחה?

קילומטרז׳ - סימן קריאה!

חלקו האחרון של הפרק נפתח בגרניט שיושב כמו הסנדק ומחכה לבן טיפוחיו שיגיע, הבן מגיע ומתחילה סצנה נוספת ב׳חתונמי׳. פומפי אומר לגרניט שהוא אוהב אותו ומודה לו שנתן לו הזדמנות והפך אותו למפלצת קולינרית, גרניט עונה לו שהוא כריזמטי, מוכשר וחרוץ ושעליו ללמוד איך להתמודד עם הצלחה וגם מבטיח שיפסיק לגונן ולסגור עליו ואם יטעה אז שיטעה.

גרניט ופומפי. צילום: נוי עינב

פומפי לא טועה ומעיף סרוויסים מצוינים כל השבוע, שמזכים אותו ב-9 נקודות מצוות המשקיעים, שכדרכם נראים כמו שליחים של כוחות הביטחון לסוגיהם. הקהל העניק לו 34 נקודות מתוך 40 ורק גרניט עושה רגזני ומחליט לא להצביע. רוסו, שטרית ומושיק מרעיפים שלל מחמאות שטרם נראו ב׳מסעדה הבאה׳, ומעבירים אותו לגמר התכנית כי הוא "לגמרי שם". פומפי מאושר עד הגג וגרניט מביא את משפט המחץ המוחץ, "להצטיין או ללכת הביתה", וכמה ששמחתי באותו הרגע שהוא לא אבא שלי, כי אחרת מזמן כבר הייתי הולכת הביתה ומתפייטת עם הקאובוי על שלל ברוסקטות מרוחות בדמעות.

שורה תחתונה – פומפי, בניצוחו על קילומטרז׳, ישתתף בגמר ׳המסעדה הבאה׳ יחד עם מסעדת ׳תאי טה׳ ושאר המסעדות שבדרך, בהחלט מגיע לו, הוא מוכשר, קולינר כריזמטי ומותק של בחור. ולכם? מגיע לטעום את מנות הקסם שלו, כל שנותר הוא להיפטר ממשפטים מנמיכים ומכבים ולהאמין בעצמכם, להיכנס לזאפ ולהזמין כבר היום מקום בקילומטרז' כדי לטעום את המנות הבלתי נשכחות והיצירתיות בטירוף של פומפי. השעון מתקתק אז כדאי כבר היום.... זוכרים איך?