anand מביאה את הודו לישראל ואותנו אליה

חדש בזאפ רסט, מדור דעה על תוכניות אוכל מהטלוויזיה. בכל שבוע "הבוחשת בקדרה" תבחוש רשמים על הפרק האחרון של "המסעדה הבאה", תזכיר לכולנו שריאליטי קולינריה הוא לא פחות על אנשים מאשר על אוכל, ובעיקר תעשה סדר בבלאגן.

למה ל-anand הגיע לנצח? מדוע אהבנו את ה-cool של רוקה ואת בעליו? איפה הייתה הטעות של אליהב? ואיך הפורמט השתנה למאסטר שף? זאת ועוד בבחישה האיטית של פלמבה ברוטב קארי.

השבוע טסנו ברחבי העולם הקולינרי, ממקסיקו השוקולדית על שף חתיכי, ה׳פוד קריאייטור׳ בעל החיוך המושלם שהטיס אותנו ישירות למרוקו, בובה אוסטרלית עם צבעים וטעמים שלא מתחברים אבל בעצם כן, ושיא השיאים שהגיע עם פתיחת הדלת של המסעדה ההודית ׳anand׳. טעמיה המשכרים של anand הצליחו לעבור דרך הפלזמה ולהרוס לי את הטוסט הלילי – עליבות ביתית מול גאונות קולינרית של השפית רינת ינסמן, יפהפייה וכריזמטית כמו המנות שהיא רוקחת. בדיוק שבוע נותר כדי שתוכלו לטעום ממנות האודישן החד פעמיות האלה של רינת, חפשו זאפ רסט, תקליקו פנימה ותזמינו anand כי אחרת פשוט לא ישאר לכם מקום בהודו.

אנאנד. צילום: נוי עינב

ארבעת המופלאים בדרכים ונבוכים

כדי לטוס ברחבי הגלובוס ולבקר בארבעת מסעדות וקונספטים כל כך שונים, חברת התעופה שלנו כללה השבוע את הדיילים מושיק ושיטרית, שבאו לבושים בחליפה שחורה כיאה לדיילי אוויר מתחילים או סתם חסרי טעם, גרניט הטייס, שהפעם הגיע במצב רוח מרומם ורוסו טייסת המשנה, עם הפריזורה הבלתי נשכחת שכבר הפכה לטרנד של ממש (לפחות בחברת הטיסה של המסעדה הבאה). ארבעת המופלאים ׳דפקו׳ גם הפעם הליכה נבוכה וחסרת משמעות לעבר ארבעת הדלתות שמולם תוך כדי משחק ניחושים בו הם מנסים להבין מי ומה נמצא מאחורי הדלת - המנהלת למשל? יצרן המוקסינים של גרניט? החייט של שטרית או אולי איש ההדפסים של מושיק שרק הולך ומשתבח מפרק לפרק עם חולצות מגניבות שמבטאות את המושיק הפנימי של המושיק החיצוני. וסתם שאלה – למה בכלל צריך את כל ההליכה הזו? האם זה הגיבוש החברתי של לפני הסעודה או שלא...

על ארבעת הקולינרים המיוחדים – סיור גלקטי

ארבעת מתמודדי הפרק היו שונים ומגוונים כשכל אחד מהם הביא קונספט וטעמים אחרים אליו הוא מחובר כבר מהשמלה של אמא או הסבתא או השיש של אמא ו/או סבתא. קרלוס סלמון השרמנטי, 39 ממקסיקו, עם מסעדת רוקה (סלע בספרדית), מסעדת קונספט המבוססת על אוכל ומתכונים מימי האינקה והמאיה שנותן כבוד לתרבות מקסיקו עם תחקיר מעמיק מאחוריו. אליהב ששון והחיוך הנכון, 38, עם שם פלצני משהו, ׳פוד קריאייטור׳ (דהיינו יוצר אוכל), הביא שילוב בין מטבח מרוקו לתאילנד שיצר מנות יצירתיות במיוחד.

ROCA. צילום: אוהד קב

׳בובה׳ של לורי דריבין הדרום אפריקאית שחיה שנים באוסטרליה והחליטה להקים בית קפה אוסטרלי עם ארוחות בוקר ובראנץ׳, ומנצחת הערב רינת ינסמן שכבר הערב תקים את anand ההודית ותנטוש את התלמידים שלה, שזו כבר סיבה טובה לשמוח מניצחון שכזה, במיוחד לאחר הבידוד של הקורונה. וכן, אין לי צל של ספק שרינת תצלח את כל הסרוויסים בעולם כי מי שצלחה את ארצות הזום ועוד עם ארבעה ילדים משלה, יכולה לצלוח גם ערמות של לקוחות מריירים, מקטרים ומדממים מרעב.

רינת ינסמן. צילום: נוי עינב

Plat du jour על המנה הכי שווה

קרלוס החתיכי בישל שתי מנות בנונשלנט מקצועי ביותר, אחת מהן הייתה טמאלס, עוגת תירס מתוקה, רק בגלל שבני המאיה חשבו שבני אדם עשויים תירס, והוכיח שגם לגברים עם גולגול על הראש יש מספיק שכל לעשות תחקיר. כמנה שנייה הנונשלנט הגיש פויו קון מולה, עוף ברוטב שחור על בסיס קקאו וצ׳יפס מבננה ירוקה, וקיבל מחמאה נכונה, שהוא ממש מביא את ההיסטוריה לצלחת ועוד שלל מחמאות, כמו כמה המנה שלו לא מתחנפת, התירס לא מתחנף, השוקולד לא מתחנף וכאן אני פונה אליכם, מתי לאחרונה ראיתם שוקולד מתחנף? מילא תירס – פגשתי אחד בסופר שאמר לי ׳בובה׳ אבל מאז כל הקלחים שתקו. לפחות קרלוס עבר שלב בזכות המנות שלו.

פוד קריאייטור הגיש לחמניית באן, צ׳אטני פיסטוקים עם קרם חצילים וארבעת הסועדים עפו על ההגשה האסתטית בדמותן של סוכריות אדומות, למנה שנייה הוא הגיש לחם ממולא בשר והשופטים הבטיחו שאנשים יעמדו בשבילו בתור אבל כנראה שהם לא, כי בסופו של דבר הוא לא ניצח.

בובה הגישה ברנץ׳ ברוטו שזה מרק עוף עם קרפלך של תרד וחזרת פשוט כי היא מאוהבת בישראל (התבלבלת במדינה בובה), והשופטים ריירו מתענוג שנגוז בבואה של המנה השנייה שהייתה אמורה להיות פרנץ׳ טוסט, אך הפכה לעוגת שמרים במצוקת טביעה בים של גלידה. המנות המנצחות של הפרק הן אלו של רינת - דג לברק ברוטב קוקוס עם נאן שום מנצח שהטיס אותי לזיכרונות מהטיול בהודו וגלידת קולפי תבלינים שהותירה אותנו ואותם ללא מילים! תודו שבא לכם לטעום.

 דג לברק ברוטב קוקוס עם נאן. צילום: נוי עינב

הסיפורים המרגשים של הפרק

גם הפעם ההפקה השכילה לבחור כוכבני ריאליטי לצד אנונימיים, אך כולם עם סיפור כלשהו כי היום בלי סיפור טוב אין אוכל טוב מסתבר, עכשיו הבוחשת מבינה למה האוכל שלה דרעק. החל מבובה שעלתה לכאן (מסיבה לא ברורה כי למה לעזאזל עזוב את אוסטרליה???) לפני 4 שנים בשם הציונות וחולמת להביא לישראלי המצוי אפריטיבו, מנות קטנות חינמיות שיוצאות מהבר ועושות שמיח. ושוב, בובה התבלבלת כי פאב ישראלי שיעז להוציא אפריטיבו יפשוט רגל ביממה, שהרי אנחנו הישראלים לא בדיוק אוסטרלים ובטח לא אירופאים, תני לנו חינם בובה, ואנחנו שם וכמה שיותר!

לורי דריבין, buba. צילום: מיכה לובטון

קרלוס הביא לנו שיעור קצר בהיסטוריה על הבנייה באבנים וטרסות בצורת טבעות וסיפר על הדרך הארוכה שעשה מהשתתפות במשחקי השף, בנבחרת של שטרית, המשבר שהיה לו כשנולד ילד חדש (דבר על זה עם רינת המורה, היא תראה לך מה זה שני ילדים לעומת ארבע) והחזרה לבישול. אליהב ריגש במיוחד עם סיפור הילדות שלו, על אבא שנטש וילד קטן שנותר מאחור עם חור בלב שהושלם דרך המטבח. אמא שלו הבינה שרק המטבח ירפא את אליהב וכך היה, ואנחנו זכינו באליהב עם החיוך המושלם ביותר בתוספת לב זהב.

ELIHAV. צילום: אוהד קב

הסיפור המדהים של רינת הוא סיפורם של כל מהגרים באשר הם, ילדות קשה, גזענות ודעות קדומות שהובילו אותה להתרחק ממי שהיא – ילדה יפהפייה ושחומה בסארי אדום, וכמה שאנחנו מודים לך שגילית את עצמך, קיבלת את מי שאת ושהבאת לעולם את הודו על צלחת - מלאת ביטחון עצמי, יופי וטעמים!

רינת ינסמן. צילום: נוי עינב

טוויסט בעלילה – המסעדה הבאה הופכת למאסטר שף

לא רק בובה התבלבלה אלא גם השפים ובאבחה אחת התכנית הפכה ל׳מוכנים? תתחילו לבשל!״ ורק חיים כהן היה חסר בקאסט. תכלס חבל כי בקלות הוא יכול להחליף את מושיק שנעלם לכמה דקות מסך ואגב, איש לא הסביר לנו למה! הייתכן למשל שיונית לוי תקום לפתע באמצע מהדורת החדשות ותעלם ואנו נישאר עם עדר כתבים ופרשנים נטולי מנוחה ופרשנות להיעדרותה? לא יפה לנטוש ולא להסביר – הלך לתת כיף לצלם? הלך ל׳פינת סין׳? הלך לדרינק עם חבר ילדות? ׳המסעדה הבאה׳ לא ידעה להחליט למי הניצחון – מקסיקו, מרוקו/תאילנד או הודו אז שלושת המתחרים נשלחו לרומן של שעה על משפחת הדלועים. רומן שבסופו רק המנות של רינת כבשו את לבם וצלחתם של השפים; המנות של אליהב שידרו יותר מדי זרות בין תאילנד למרוקו כמו אורים ותומים רק הפוך, המנה של קרלוס הייתה טעימה כשבעיקר חומוס גרעיני הדלעת עשה את שלו (או שלא), אך לא הצליח להטיס אותו הלאה ורק מנת הפלאים של רינת ניצחה ובגדול עם סטייק דלעת מושלם שרק מלראות אותו בא לטוס להודו, להתפלש ברוטב ולא לחזור לעולם (וסליחה בובה שאנחנו פחות ציוניים ממך...).

anand – הודו האמיתית אצלכם בצלחת

בגלל המנות המיוחדות, בגלל התבלינים, בגלל השילוב של עדינות ו׳בום׳ קולינרי, בגלל היופי והקסם שבטעם ובגלל רינת! מסעדה שמביאה אוכל הודי אמיתי וטעים לצלחת, עם מנות שעושות כבוד למטבח ההודי ומוכיחות שלפעמים כדאי להיות ילדה דחויה בסארי רק כדי לצמוח ולהפוך לשפית אהובה עם מנות בלתי נשכחות. כנסו לזאפ, תזמינו מקום וטוסו להודו, כי עוד כמה ימים זה נגמר ולא ישארו כרטיסי טיסה!

להזמנת שולחן ב-anand