המסעדה הבאה – ׳לילי׳ - ים של דמעות באיטליה

פרק הפולואפ השבועי היה עמוס מדי בדמעות ומשברים והביא את הבוחשת לכדי אכילת קורנפלקס שפג תוקפו, צבעו וטעמו עם חלב דלוח עקב בליל הרגשות שעפו על המסך.

מדנה שמנסה להוכיח לקאובוי למה כדאי לו להמר עליה בקרב האקדחים הבא, העיקשות להוכיח לגרניט כמה שהיא מנהלת טובה ועד לכך שבסופו של יום דנה עושה אוכל נפלא כשדמעותיה מתערבבות בנשמת הפסטה ותכל'ס היא מתנהגת כמו איטלקייה קוהרנטית לעם הרגיש הזה עם המון ׳פרונטו', באופק וקלצונה בנשמה. אז למה הקאובוי חייב מלח? מה קרה לפיסטוק ולמה בורטה היא למעשה המשל שלנו לפרק זה? זאת ועוד בבוחשת שחדרה עמוק לתך הרביולי של עצמה.

דנה לי ומסעדת Lee Lee. צילום: נוי דקל

׳אס׳ עלייך ושטרית בידיך – שיחה ומוסר השכל על פרפקציוניזם

שטרית פותח את הפרק בעוד אמירה מחוכמת ואומר לדנה שהוא ׳שם אס׳ עליה שזה בעצם כמו לשים פס רק מהצד של ה׳ווינרים׳ והוא המר שהיא ׳ווינרית׳ וגם אנחנו עד שהיא איימה להפר את החוזה של התכנית וברחה לבלקוני. אז אחרי שהוא הוביל אותה כמו כלה ב׳חתונמי׳ לעבר חופת הסתרים, דנה התלהבה מהעיצוב שהיה עמוס לעייפה בעציצים והזכיר את ׳המשתלה של בני׳ והתחילה להזיל דמעות על אמא שנמצאת רחוק בארצות הקנגורו וכמה שבא לה שהיא תראה אותה. משיחה נעימה על אמא ישנה התגלגלות לכיוון ספת הפסיכולוג של שטרית שלא מבין (וגם אנחנו) למה עכשיו הוא יעל דורון, תפקיד שלא ממש הולם את סגנון ה׳באנקר׳ שלו.

הוא מייצר הזדהות עם הפרפקציוניזם שלה, היא מזדהה עם שלו והוא אומר /שואל ׳את יודעת מה הבעיה בפרפקציוניסטים, כי גם אני כזה, אנחנו מאוד רגישים לביקורת׳ ואנחנו, מייצרים הזדהות עם שניהם ורגישים מאוד לבזבוז זמן מסך. נקסט.

איזה בית יש לפיסטוק?

4 שעות לסרוויס הראשון ואנחנו נכנסים לשעטנז של ז׳אנרים בטלוויזיה -  מתכנית הילדים 'הבית של פיסטוק' ועד לסרט איטלקי של ברטולוצ׳י; דנה מכינה בצק פסטה יפיוף על רקע מוסיקה איטלקית ממש כמו סצנה בסרט של סטודנט שנה א׳ לקולנוע באיטליה וכולה בסוג של סבבה עד שגרניט מפר את שלוות הציפורים ומנסה לברר למה רק היא מכינה את הבצק. פרפקציוניזם, זוכרים? ואז, בסצנה הבאה של הסרט האיטלקי אחת הלקוחות שוברת שן ומאשימה את הבית של פיסטוק אבל שמא יקירתי בחרת לך רופא שיניים סוג ב׳ שלא עשה לך חרסינה עמידת פיסטוקים? בקיצור דנה לא ממש נסערת כנראה בגלל שמעולם לא עשתה כתר חרסינה ואינה מודעת לעלותו ורק שטרית סר וזועף על אודותיה של קליפה סוררת כי הרי איך דנה יכולה להיות פיסטוקאית מוסמכת ולעבור על 6 קילו פיסטוק?

צילום: יעל רייף

הטוב הרע והבוראטה

אין מה לעשות. הליהוק הטוב של כל הקונספט הזה הוא הקאובוי האהוב שלנו רושפלד, שבלעדיו הבוחשת כבר מזמן הייתה הופכת לבוראטה הבאה של ישראל – רכה אך קרה ובתבלון אשכנזי מבואס. הפעם הקאובוי הזחוח שלנו נטש (ותודה לו) את הסוודר החום והגיע עם פוזה של קאובוי שגילה שלשמפו יש ריח של ברביות באביב. אך כמה חבל שלמעט מחמאות על התפריט הקאובוי יצא לא מבסוט ואף מוטרד. אין מלח, אין תבלינים, הבוראטה נראית כמו ספוגית איפור מתקופת הגבעטרון וכדבריו היה צריך לתת לירקות לזרוח – מתוקי, הבוחשת קונה שנים ירקות בסופר והם מעולם לא זרחו, בתך הסיר ומחוצה לו ובטח שלא לקראת קרש החיתוך ממנו ניסו לברוח כמה וכמה פעמים. ואם כל הפיאסקו הזה לא מספיק אז דנה מעזה לענות לקאובוי שהמלח מספיק והוא עובר בשקט של שריף קשוח למנה הבאה למרות שכל המלח עולה לו (ולנו) לראש. דנה נאבקת על הרייטינג של הקאובוי ומוציאה לו ב׳דחילו ורחימו׳ שתי מנות נוספות שמשאירות את דחילו ומעיפות את רחימו ולמרות כל ה׳שבנג׳ היא מקבלת 7.

על אבישי הגבר והחווה הטיפולית של מושיק

דנה נשברת וכי איך לא? הסועדים התלוננו, רופא השיניים התלונן, דוברות הפיסטוק התקשרה הקאובוי ירה ורק הסו שף אבישי הגבר מרגיע אותה ומנסה להחזירה למסלול. מושיק שואל מה נשמע כאילו שהוא לא יודע את התשובה והיא עונה לו שזה לא בשבילה, הוא עונה לה ׳תתמודדי׳ והיא עושה לו מניירות של דייט ואומרת שוב שזה לא בשבילה ׳זה לא הסרוויס זה אני׳ ואפילו מדה שלא ידעה על מה היא חתמה – ככה זה בובה, משנכנס לריאליטי – מרבין בשמחה! מושיק פותח את החווה השיקומית שלו ומנסה לטפל בנפשה השסועה

ואם זה לא מספיק אז הצמד ולא חמד רוסו וגרניט קוראים לה לחדר המנהלת ומתקילים אותה בשתי מנות - מנת בורטה ששלחה את הקאובוי לרכיבה על סוס פוני וקנלוני צמחוני, סתם כי גרניט ׳מת על התקלות כאלה׳. השניים עפים על המנות ורוסו מחמיאה לדנה שהיא ממש כמו ויקיפדיה קולינרית עם יכולת לשלוף מתכונים מה׳מיינד׳ שלה וכמה חבל שה׳מיינד׳ לא היה נוכח בצלחות. השניים גם מסיימים באמירה סתמית שקראו מתוך ספר מתנות לגבר ש׳בלי ביקורות אין הצלחה׳, דווקא מסתובבים כאן בכנסת כמה כאלה עם הצלחה ובלי ביקורת עם שכל של בוראטה נטולת מלח, תבלינים וטעם.

עידו, ליאון וניר וויצמן – שלושת המוסקטרים שהבליחו לרגע

6 שעות לפני הסרוויס והבליח למסכנו סוג של עידו מיינות ברקן, צץ, דיבר, סיפר, מזג יינות שונים ובעיקר עשה לדנה לי קצת טוב על הנשמה ואולי זה תפקידו ומהותו – הייתכן שהוא הילר מבעבע? ואם זה לא מספיק אז הבליחו גם צמד העסקנים שלנו ליאון אביגד וניר ויצמן שהם כמו האחיות יוספי רק במוצלח יותר שהפעם סיפקו דרמה זוגית ראשונה כשהם רבו ביניהם האם דנה היא המסעדה הבאה שלנו? בסופו של יום השניים השלימו, אחרי הכל עם כל כך הרבה נכסים משותפים קצת קשה להתגרש והם העניקו לדנה 7.5 ציון שילווה אותה כמעט כל הסרוויסים.

צילום: יעל רייף

הרביעייה הסודית

רושפלד – 7, משקיעים – 7.5, קהל – 31.5 מתך 40, סיטואציה לא פשוטה לדנה שהייתה בטוחה שהיא ה׳ביג בום׳ של הקולינריה של צפון איטליה ואנחנו יודעים שהיא כן.

גרניט היחידי שהעז להביע אכזבתו ולשפוט מהפרקטיקה ולא מהלב ולא הצביע לה בטענה שהיא לא מנהלת טובה ודנה מנסה לשכנעו כמה שהיא כן ולמה היא איבדה את זה וגרניט, כמו גרניט, עונה לה ׳מה אכפת לי׳ ותוהה האם היא בכלל מסוגלת להיות מספר 1 או 2 ודנה ממשיכה לבכות ולמעשה מעתה והלאה יש שלושה שופטים שמדברים ודנה אחת בוכה. בסופן של דמעות דנה עוברת ורוסו אף אומרת לה כמה היא בספק אם מסתובבים בארץ עוד אנשים עם רמת האלתור והיד המדויקת שלה ותכלס היא צודקת!

שורה תחתונה – דנה לי ומסעדת ׳לילי׳ הן אכן הבטחה קולינרית גבוהה שתגשים את עצמה אילו רק יתנו לה הזדמנות לעשות זאת! בסופו של דבר, לנו האכלנים חשוב שיהיה אוכל משובח, מיוחד שטרם טעמנו ואת זה דנה מספק ובגדול, אם היא מנהלת טובה או לא, למי אכפת? הבוחשת מודה שבאף מסעדה היא לא התייעצה עם אנשי הסרוויס על קצב יציאת הבונים כל עוד המנה שלה הגיעה בזמן על בוראטה חמה וכל עוד יש אוכל צפון איטלקי נפלא ובלתי נשכח בצלחת את הדמעות והכישלונות אני שוכחת ורוצה רק גורמה של ׳לילי׳ וכמה שיותר ממנו!