יום הזיכרון: פיגועי מסעדות וברים - פרויקט מיוחד

עולם המסעדנות והברים חווה לא מעט פיגועים קשים במהלך השנים. כולנו זוכרים היטב את הפיגועים הנוראיים במייקס פלייס, בסבארו, בקפה מומנט ובמסעדת מקסים והשנים שחולפות לא מעידות על מציאות טובה יותר. Zap rest בפרויקט מיוחד, מבקש לבדוק מה קרה למקומות שנפגעו מהטרור הרצחני, כיצד והאם הם שרדו, ואיך אפשר להמשיך הלאה.

מועדון המייק'ס פלייס - תל אביב

תאריך הפיגוע: 30.4.2003

מיקום: טיילת הרברט סמואל

על המקום:

פאב המייק'ס פלייס מוכר עד היום כמקום שמשלב ג'אם סשן עם אוכל, אלכוהול והקרנות אירועי ספורט על מסך. הוא הוקם ונקרא על שמו של מייק ויגודה, מייסד ויוזם הרעיון, שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות לפני כשנתיים.

אנדרטת מייק'ס פלייס, צילום: גל גנצמן

הפיגוע:

שני מחבלים בעלי אזרחות בריטית, אשר נשאו על גופם מטען, ניסו להיכנס למקום. המאבטח חשד באחד מהם והתעמת איתו בכניסה; המחבל הפעיל את המטען. מחבל נוסף, נמלט מן המקום וגופתו אותרה לאחר כ-3 שבועות בנסיבות לא ברורות. בפיגוע נרצחו 3 בני אדם. הפיגוע במייק'ס פלייס חיבר בתזמון עצוב - בין הפיגוע עצמו לבין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה – שחל באותו שבוע.

צילום: שאטרסטוק

המשך הפעילות:

למרות הפיגוע, המייק'ס פלייס סוגר ממש בקרוב 30 שנות פעילות עם סניפים בתל אביב, ירושלים ואילת. עד כמה שנשמע הדבר כבלתי אפשרי, כשבוע לאחר ההרס והקטל - נפתח המקום מחדש.

זה לא היה מקרי.

אסף וגל גנצמן, אחים ושותפים לניהול המקום, זוכרים היטב מה עמד מאחורי ההחלטה - "למחרת הפיגוע, החלטנו שלא רק שנפתח את המקום, אלא נפתח אותו בערב יום העצמאות" - אומר אסף, "תוך שבוע, הצלחנו בעזרת העירייה להחזיר את המקום לעצמו - בערב יום העצמאות. המוטו שלנו היה: 'לא תצליחו, זו המדינה שלנו'. אנחנו עושים ונעשה מה שאנחנו אוהבים לעשות, ואף מחבל לא יגרום לזה להיפסק".

אסף מימין וגל גנצמן משמאל, מתוך אלבום פרטי

למרות שחלפו קרוב ל- 20 שנים מאז, אסף זוכר בדיוק רב את ההתרחשויות באותו ערב, גם את הבלבול הגדול ששרר. "לפני הפיגוע, יצאתי מהמקום ואז קיבלתי טלפון מגל- 'היה פה פיגוע'. אני לא הפנמתי ושאלתי: 'אז מה, לבוא?' – אתה פשוט לא מפנים. בחדשות, אני מתחיל כבר לשמוע ומבין שזה רציני. הגעתי וראיתי את אחי מסתובב עם שמיכה עליו. אספו את כל מי שהיה במקום לבית החולים, כולל נפגעי חרדה, ואז בעצם נשארתי עם זק"א ועם המשטרה. זה היה טראומתי. כל המקום היה הפוך. לא חשבתי באותו רגע".

גל: "אני הייתי בבר ומזגתי בירה. כמובן שאני זוכר הכל. הייתי מאוד צלול באותו רגע, וגם אחריו. ברגע הראשון לא ידעתי מה זה. נשאתי אקדח, יצאתי החוצה עם יד על הנשק ולא שלפתי, כי היו שם כבר מאבטחים אמריקאים. הסתכלתי במבט חטוף והבנתי. בזמן הפינוי, אנשים לא הבינו מה קורה; חלקם המשיכו לשתות. היו אנשים שנכנסו לשוק מוחלט והמשיכו לשתות. הפיגועים אז – הם לא הפיגועים של היום, הם היו קשים יותר מבחינת כמויות הרוגים. מקומות ספציפיים היו מטורגטים. המחבל הגיע, התפוצץ ויצר פיצוץ אדיר. אבי, המאבטח שלנו, עצר אותו. אם היה נכנס פנימה, הכל יכול היה להיגמר אחרת, למזלנו לא".

ולאחר שבוע ערב פתיחה מסוג אחר.

אסף: "זה היה ערב מאוד אמוציונלי. כיוון שאת הפיגוע ביצעו מחזיקי דרכון אנגלי, ומכיוון שנהרגה בו הברמנית שלנו דומיניק - אזרחית צרפת, ומגיעים לכאן הרבה תיירים - היה סיקור נרחב ובינלאומי, כולל מצלמות ונאומים בערב הפתיחה מחדש. היה סיקור לייב בישראל, וגם ברשתות, כמו: SKY NEWS ו-B.B.C . היו אלפי אנשים, כל הכביש היה סגור בזמן הטקס. זה היה הרגע שהבנו - המייק'ס לא ייסגר!".

גל: "טרור נועד להפחיד, כדי שלא נרצה להמשיך ולהילחם על עצמנו. אנחנו פה! אין לנו ברירה. המלחמה היא יום-יומית והטרור נוגע באזרח הרגיל ובשגרה. כשזה קורה, מתבקש שנקום, נעמוד ונילחם. לכן, עם כל האסון ובגללו, מה שהיה צריך לעשות הוא לקום ולהמשיך - בין אם הורים שאיבדו את היקר להם, פצוע שנפצע, או מועדון מייק'ס פלייס שהיה עליו לקום ולפתוח שוב".

צילום: שאטרסטוק

ממשיכים, זוכרים

המשפחה של המייק'ס, כפי שתיארו אותה אסף וגל, שרדה את מבחן המציאות בצורה החזקה ביותר עד היום - בדיוק 19 שנים לאחר הפיגוע. גל ואסף ליוו, ישבו וענו לכל שאלה של בני משפחות הפצועים וההרוגים, כדי להסביר להם כל דבר - איפה שכב והיכן נפגע כל אחד, כדי לתת תמונה יותר מוחשית של מה שקרה.

אסף: "עד היום, אנחנו עושים טקס אזכרה. בכל שנה, מגיעים עובדים לשעבר ואנשים שנפצעו. זה משהו שאתה זוכר, וכן, לפעמים אתה עובר ליד האנדרטה, ורק בשבת האחרונה ראיתי ילדים פורטים על גיטרת האנדרטה במקום. זה מזכיר שעדיין אנחנו פה בשביל לשמח את האנשים".

גל: " זו אבדה אדירה למשפחות, ואנחנו עדיין בקשר".

לא היה אפילו ספק קטן אם פותחים?

גל: "לא הייתה בכלל שאלה, למרות שאז, רוב מקומות הפיגועים נסגרו, או שלכל הפחות לא חזרו למה שהיו קודם. רוב הברים סגרו מספר פעמים. זה סימן לכך שאצלנו, החזרה אחרי הפיגוע הייתה רגע מכונן, אבל לא ייחודי, למרבה הצער. אנחנו הרגשנו, שעל מנת שזה לא יקרה, אנחנו חייבים להיות ברורים בעמדה שלנו. הם באו והרגו, אז אי אפשר להגיד: 'ניצחתי', אבל זה כן לתקוע דגל ביום העצמאות במין סוג ניצחון. זה מה שאפשר לעשות. התפקיד שלנו הוא לשמוח ולחגוג. יום הפיגוע ויום הזיכרון – הכל קשור אצלנו בהכל. היום ובכל יום. אני מרגיש שהאירוע הזה הוא חלק מהשקיפות שלנו ואנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר".

מסר לבעלי מקומות שחוו לאחרונה את אירועי הטרור?

גל: "לא לקחת את זה אישית ולהמשיך קדימה. זה הכל. להמשיך עם חיוך".

אסף: "כמו שכתבנו על החולצות שלבשנו לאחר הפיגוע - STILL HERE - אנחנו חייבים את זה לכל האנשים שמתו בפיגוע".

 צילום: שאטרסטוק

מסעדת סבארו, ירושלים

תאריך הפיגוע: 9.8.2001

מיקום: צומת הרחובות קינג ג'ורג' ויפו

צילום: שאטרסטוק

על המקום:

סבארו הייתה מוכרת כרשת מסעדות מזון איטלקי מהיר, במקורה אמריקאית. בשיאה, הפעילה הרשת למעלה מ-20 סניפים בישראל. סניף סבארו בבירה היה מוכר לירושלמים, בשל מיקומו ב'צומת האיקסים' או 'צומת שטראוס' המפורסם.

הפיגוע:

בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, צוהרי יום חמישי, באוגוסט 2001, נכנס אל הסניף מחבל מתאבד שהתפוצץ במרכז התור שהמתין ליד הקופה. 15 בני אדם, בהם 5 בני משפחת סחיווסחורד, נרצחו בפיגוע. המקום עצמו - ניזוק קשות, ותקרתו העליונה קרסה.

צילום: שאטרסטוק

המשך פעילות:

בתחילת העשור הקודם, ולאחר סכסוך על דמי תמלוגים בין הרשת לבין הזכיין הישראלי, נכנסה סבארו להליכי פירוק, וכיום היא פועלת תחת השם "איל פרסקו".

המסעדה שבה אירע הפיגוע, נסגרה לאחר מכן. במקום, עומדת כיום מאפיית 'מאפה נאמן' ולידה אנדרטה לזכר הנרצחים.

קפה מומנט, ירושלים

צילום: שאטרסטוק

תאריך הפיגוע: 9.3.2002

מיקום: רחוב עזה, שכונת רחביה

על המקום:

גם ולמרות אינתיפאדת אל- אקצא, היה קפה מומנט מקום מפגש עיקרי ותוסס של חיי לילה בבירה, בוודאי אחד המוכרים שבהם. עובדה זו הייתה ידועה גם למחבל המתאבד שבחר במקום כיעד לפיגוע.

הפיגוע:

במוצאי שבת, כאשר המקום מלא באנשים שהגיעו למקום בכדי לבלות, התפוצץ המחבל בבית הקפה. 11 בני אדם נרצחו.

צילום: שאטרסטוק

המשך פעילות:

המקום נסגר לאחר הפיגוע, ובמקומו הוקם בית קפה נוסף -  'קפה פריז', אך גם הוא לא שרד. לאחרונה הושלמה במקום בנייתו של קומפלקס דיור מושקע בסגנון הבאוהאוסי. חלל הכניסה לאזור הפיגוע – מה שהיה חלק מן הרצפה המקורית של בית הקפה מומנט – נותר ברחבה לא מאוכלסת כהקדשה לפיגוע, לצד לוח ההקדשה המקורי לנרצחים- הממוקם בכניסה.

קפה הילל, ירושלים

תאריך הפיגוע: 9.9.2003

מיקום: רח' עמק רפאים, המושבה הגרמנית

צילום: שאטרסטוק

על המקום:

אחד המאוחרים שבפיגועי אינתיפאדת אל אקצא, אירע בסניף מוכר של הרשת. הרשת עצמה פעילה מזה 24 שנים, כאשר הן הסניף הראשון והן הסניף הראשי של הרשת – מצויים בירושלים. הקפה במקום המיובא מאיטליה, השתלב בכוח הקולינרי של חובבי הקפה באזור המושבה הגרמנית.

הפיגוע:

מחבל מתאבד שניסה להיכנס לסניף "פיצה מטר" הסמוך ונבלם, חדר אל מתחם בית הקפה ופוצץ עצמו. 7 בני אדם נרצחו ו-57 נפצעו בפיגוע. בין הנרצחים, דוד אפלבום, מנהל חדר המיון של בית החולים שערי צדק, ונאווה בתו, שהגיעו יחדיו למקום, יום אחד בלבד לפני נישואיה.

צילום: שאטרסטוק

המשך פעילות:

רשת קפה הילל והסניף ממשיכים לפעול. כיום, מונה הרשת כ-15 סניפים. בכניסה אל מקום הפיגוע, ליד שלט הכניסה של קפה הילל, הוצב לוח זיכרון לזכר הנרצחים.

מיי קופי שופ, תל אביב

תאריך הפיגוע: 31.3.2002

מיקום: רח' אלנבי 39

צילום: שאטרסטוק

על המקום:

מעצם העובדה שישב במיקום מרכזי על צומת הרחובות ביאליק, טשרניחובסקי ואלנבי, מיי קופי שופ היה אחד המקומות התוססים והאהובים על צעירים מתל אביב והסביבה, שהגיעו ומילאו אותו כמעט בכל הזדמנות.

הפיגוע:

מחבל מתאבד של תנועת פת"ח פוצץ עצמו במקום – שיחסית היה די ריק מבחינת מבלים באותו ערב. למרות זאת, הפיצוץ החזק גבה את חייה של רחל צ'רכי, תושבת בת ים בת 36, וכ-30 איש נפצעו.

צילום: שאטרסטוק

המשך פעילות:

בית הקפה נהרס כליל בפיגוע ולא חזר לפעילות במתכונתו המקורית. כיום נמצאת במקום חנות סקייטבורדים ובגדי ים. מספר בתי קפה משתמשים כיום בשם: My Coffee, אך אינם קשורים לבעלי המקום המקוריים.

לחלקו השני של פרויקט הזיכרון -  לחצו כאן