מאסטר שף עונה 10: מיסטר בכר- בייקר ודאבו מושלם

חיים כהן הוא סנדוויץ' ממולא בשר מספר 5 ומלפפון ביד. אהרוני הוא טווס מזוגג על מצע של נוצות. שני הפך לרסק עגבניות, לאחר שאהרוני עלב בו וקרא לו "שמן". אנסקי לעומתם, היא קצפת עם תותים, בגלל היצריות והמתיקות שבה, וברודו הקשוחה היא ליקריץ שחור-מר עם הבלחות של מתוק - מה שמיד מעלה בבוחשת כיסופים עזים לשיננית רחמניה. מבולבלים? גם אנחנו.

כי ככה זה. שלושת הפרקים האחרונים של מאסטר שף עונת העשור, היו דומים לפרק אחד ארוך שהושאל מערוץ הילדים, רק שבמקום מיכל הקטנה, הייתה אנסקי הגדולה, עם משחקי אסוציאציה מפוהקים ויתר שופטים משועממי מנות, שהחלו לדמות עצמם לקניבלים אניני טעם. אז בואו נזלוג פנימה לתך האמרטו של הפרק כדי להבין על מי כדאי להתעכב, איזו מנה הביאה את הבוחשת לכדי דמעות ואיזה קרוקומבוש גרם לבוחשת לרייר עצמה למוות ולהותיר אחריה צוואה מלאת ממתקים.

קטאייף – כיבוש הקסטיליה של ג'ני
עולם הקטאייף, שאף פעם לא ברור איך כותבים אותו, הציג שלושה מתחרים עם אינטרפרטציה של מטבח ערבי באמתלה של אשכנזי. גיא בר און, הייטקיסט שהיה 12 שנים בארה"ב ולמד לבשל בגלל זוג הורים קרייריסטים, כלומר זנחו אותו למען קריירה, הכין קטאייף מלוח, כפי שרמז הסלט שהכין לצידו. אהרוני סיכם אותו נכון, באומרו כי המילוי משעמם. הגברים רצו לראות עוד, והנשים לא נדלקו מספיק. בקיצור גיא, טוס לך חזרה לאמריקה, כי שם הכל אפשרי. תמר ארגמן, אחות מיילדת, הכינה קטאייף נטול גלוטן בתוספת תותים, שדווקא נראה חביב בהתחשב בנסיבות הלא ממש מסוכרות. אנסקי התלוננה שיבש לה בפה, והאווירה הכללית של השופטים ביחס למנה הייתה שלילית. בשורה התחתונה, תמר חזרה לעולם הלידות המסעיר וללא סינר הפעם. לא נורא. דייזי קסטיליה, כבשה את הבסטיליה וסיפרה כמה שהיא בהלם מזה שיש דגים קפואים בסופר. בואי מתוקה, אם תבואי עם הבוחשת לסופר, תראי שהיא דגה קפואים שלמים מהסופר היישר למחבת. הבסטיליה מספרת, שזו הפעם הראשונה שהיא עוצרת את המרוץ לפסיכולוגיה ומטפלת בקטאייף עם תסביך גדילה בטעם פסטייה. השופטים עפים על המנה וגם על הפאייה שלה, והיא עוברת, לא לפני שהיא מצהירה שהייתה רוצה להיות ארטישוק וגורמת לחיים לעוף על הסוכרתה. בטח, החיים של הבוחשת הם סוכרתה אחת גדולה.

כבשה את בסטיליית השופטים. צילום מסך מתוך "קשת 12"

קאצו' א- פפה – מנת המרגל שחזר מהכפור: איך שלמה בכר הופך לסטיבן בייקר?
שלמה בכר, או בשם הכיסוי שלו: סטיבן בייקר, הוא יזם בינלאומי עם שגעון גדלות בהווה, ומרגל מניפולטיבי בעבר. וכן, הוא גם מבין גדול באוכל ואנין טעם (שיגעון גדלות כבר אמרנו). למנה ראשונה, הוא מגיש את "עליזה בארץ הפלאות" לחמשת העליזות שעפות על המנה, ההגשה, וכן, גם על הפלצנות. לאחר מכן, מגיש המרגל רביולי סלק, שנראה כמו ציור של קנדינסקי אחרי סדנת מודעות. ברודו מחמיאה לו באומרה: "נעים לי שאתה לא ילד, ועושה מנות מגניבות". במילים אחרות - אתה 'בומר' זקן ומגניב. אנסקי אומרת שזו מנה אייקונית ואהרוני אומר שאוהב את המכלול של המרגל. בקיצור, המרגל עובר והשב"כ ייאלץ לעבוד בלעדיו, כי ככה זה כשבייקר הופך ליטרלי לבייקר.

השופטים אהבו את המכלול של בייקר. צילום מסך מתוך "קשת 12"

מנת הקארי של הבלוגרית הצחקוקית
ורד ג'יקובס, היא צחקוקית (מצחקקת ללא כל הקשר), בעלת בלוג אוכל מאוסטרליה, שאומרת שקארי זה היא. ובאמת, יש לה פריזורה מעט צהבהבה, כמו שאר האוסטרלים. השופטים אומרים על מנת הקארי שלה שהיא טעימה, מאוזנת, מעניינת ועוד שאר קומפלימנטים - כל התיאורים לדייט שמזמינים לעלות הביתה ולהביא למחרת לאמאבא. המנה השנייה שהכינה, היא פאי בשר אוסטרלי, ואנסקי כבר קלטה שיש כאן צחקוקית של ממש. היא אומרת לה: "כל צחוק שלך מפזר נצנצים" - מכבסת מילים שאומרת "כל צחוק שלך חופר לי בשכל", ובקיצור, חמשת השופטים מעבירים את הקנגורואית. ברודו מתחייבת לגנוב את מתכון פאי הבשר למעדנייה שלה והצחקוקית החסירה צחקוק מדאגה! "גניבת קרדיט לא תהיה כאן היום", בטח חשבה לעצמה.

צחקוקית אמיתית. צילום מסך מתוך "קשת 12"

ביף וולינגטון - על אמני הלחם שנלחמו וכשלו פוליטית ודאבו אחד מנצח
כל חטאו של אלי אבקסיס, אמן שעושה לחם משלו, גרסת ביף וולינגטון, הוא שהוא מתנחל. כי כאשר השופטים גילו את זה, הם חקרו אותו הלוך ושוב, או הלוך ושני יותר נכון, על היותו ציוני/דתי/מתנחל. האמת שלבוחשת לא ברור למה זה רלוונטי לתכנית בישול?! מנת הבשר מעבירה את אבקסיס שלב, עד שהוא מגיש את המנה השנייה - פרגית רימונים. ברודו מעבירה, חיים ואהרוני מתקוטטים עם רכז רימונים ומחליטים שזה לא מספיק מעניין. שני אף אומר לו, שאין כנות באוכל שלו ובהיסטוריה שלו (הוא בא לסשן עם פסיכולוג, או לתחרות אוכל?). ואולי האמת היא שהוא לא מתאים להם פוליטית?

קיבל עונש על היותו מתנחל. צילום מסך מתוך "קשת 12"

גם יוגב מזוז, מעצב תאורה במקצועו, ניסה לעשות לחם משלו ורצה להראות לכולנו שביף וולינגטון רגיל זה הדיל. אז הוא הכין בצק משלו, אך הבשר היה חי מדי. אהרוני הלין על נוכחותו של דוקסל והבוחשת חשבה על קרוסל, כי כמה כייף להמציא מילים שרק שפים מבינים. בקיצור, יוגב מזוז - תזוז! והוא זז הלאה אל עתידו המלא באור (מעצב תאורה או לא?). 

אבל מבחינת הבוחשת, השיא של הפרקים היא מנת הדאבו וכל ההוויה של מאסטוול מוגס, והפעם, בלי טיפה של ציניות. מוגס היא שילוב של אומץ, צניעות וטונות של כישרון. היא סיפרה איך זה להיות אם חד-הורית לששה ילדים - שש בנות, כשהיא עובדת כמוקדנית ומנסה בכל כוחה להוציא יש מאין. מנת הדאבו שלה היא יפה כמוה, טעימה ואמיצה. למנה שנייה, היא מכינה תבשיל אתיופי שלמדה מהבית - דורו - וואט, תבשיל שהוא מבחן כניסה לכלה שמגיעה לבית של כלתה. הבוחשת ניסתה להכינו לחמתה והגיעה לרבנות בבעיטה. המנה, על כל מה ומי שהיא, עברה ביג טיים, וכן סוכם שיש לה יד נהדרת. היא עברה במהרה למחנה האימונים, כדי להכין לנו עוד מהאוכל הטוב שלה וממי שהיא.

מנת הדאבו שלה יפה, טעימה ואמיצה כמוה. צילום מסך מתוך "קשת 12"

קרוקומבוש פחזניות של קטוני וקטונתי
שובל קטוני, מנהל פרויקטים חתיכי ומתקתק, ממש כמו קרוקומבוש היסטרי, הכין קרוקומבוש פחזניות הנעוץ לתוך דגם תלת-ממד של מעין עץ פסיכדלי. הוא העיף את השופטים עם היצירתיות, התעוזה והטעם, וכל השופטים שאגו "וואו" אחד ענק. אהרוני אמר שזו הגשה יפיפייה, אנסקי עשתה "ממממ..." של חתול בתחילת דרכו, שני עף על הלימוניות של הקרם ואהרוני אמר שכוחה של יצירתיות היא בפרטים הקטנים – חמיצות יוזו, פטל שעושה את הטעם, והכל במידה מדויקת. קטוני הצהיר על עצמו שהוא חמודי בחוץ ומסוכני בפנים, וסיפר שלמד לבשל כבר בכיתה א' ואפה לעצמו את הכריכים (בדיוק כמו הבוחשת, שאופה לעצמה ארון קבורה על כל כריך). למנה שנייה, הכין הגאון היצירתי ביסק סרטנים וצבט לכולם את הלב עם הקולינריה הגבוהה שלו. השופטים סיכמו את זה יפה באימרה: "לפי מה שעשית כאן, אתה כישרון ענק".

לסיכומו של דאבו ובשר מספר 5
אין ספק שגם בפרקים האלה היו כמה מנות איקונות ומבטיחות, שמאחוריהן עומדים שפים מגניבים, שעוד יעשו כאן מנות טעימות ומיוחדות, כשהבולטים בהם היו אשת הדאבו המרתקת, בייקר המרגל וקטונתי מקטוני. וכן, גם השופטים שלנו עוברים תהליך פסיכולוגי שילך ויבשיל העונה, כשכל אחד מהם יהפוך למנת הדגל של עצמו – אייל לשקשוקה, ברודו למרור, כהן לכרוב ניצנים, אנסקי לקצפת דובדבנים ואהרוני לחבורה של מוקפצים.