משחקי השף: שפים מבריקים ורגעי פריים טיים מיותרים

השבוע, כבכל שבוע, 'הבוחשת בקדירה' הכינה סוג של מתאבנים צדדיים, שילוו אותה רגשית בעת שידור פרקי 'משחקי השף', כשעל כל מתחרה התיאבון ירד והיא שקלה ברצינות לעבור ולגור עם 'שלושת הגרציות' השכנות של גרניט (הסבר בהמשך!), ולאכול קוסקוס כל היום, עד שתהפוך ל'טביחה' אותנטית. גם הפעם, היו מתחרים מסתוריים ומרגשים, אמירות מביכות של השפים, התפתחויות בעלילות השופטים החדשים וגם רגעים יקרים של בזבוז זמן צפייה, שהלכו על תחרויות מיותרות בין השופטים שגבו זמן מסך יקר ונטול משמעות.

הקולינריה של פעם היא הבסיס לזו של היום

אחד הרגעים המשמעותיים בפרקי השבוע, היה הגעתו של השף איתי שלו, בעבר השף של המסעדה המצליחה 'שלו ביער', וכיום, שף של אירועים פרטיים ובעיקר שלו עד מאוד, עד כי נדמה שאפילו טרנטולה בצלחתו תעורר אצלו חיוך מתוק. שלו השלו הכין סינייה טלה על טחינות צבעוניות, והשופטים התדיינו למה ועד כמה המנה הזו מיושנת והתפלצנו כמה שהיא לא עדכנית, כי הרי כל המנות שלהם עדכניות, מודרניות ובועטות (ב - ט - ח). כשחבר השופטים ראה כי מדובר בשף ותיק, השייך לאבות המייסדים של הקולינריה הישראלית, הם 'בלעו את הכובע והאגו' והתחבקו עמו כאילו לא קרה כלום, כשהיחיד שהביע הערכתו למטבח ולקולינריה של פעם הוא גרניט המלך, שאמר 'שאין קיום לקולינריה העכשווית בלי העבר'. תומר שיחק אותה ידען גדול ואמר בשיא שחצנותו כמה שהוא לא מפחד להביט לאוטוריטה בעיניים ולהגיד מה הוא חושב ולא העביר אותו. אין דבר שמכעיס את הבוחשת יותר מחטא היוהרה וחוסר הכבוד לדור המייסדים. יתר השופטים, למעט מושיק, העניקו לשלו את הסכין ולשמחת הבוחשת, הוא עבר ומגיע לו – כשף, כבן אדם וכמייסד.

 איתי שלו. צילום מסך מתוך "רשת 13"

על 6 סכינים ו- 2 נשים

פרקי השבוע עשו גאווה גדולה לשתי נשים שקיבלו 6 סכינים בצורה חד משמעית וטעימה במיוחד. מאיה דוידוב, שפית פרטית עם סיפור סינדרלה קלאסי של מלצרית, שתמיד פזלה למטבח עד שלמדה בפריס בקורדון בלו ולאחר מכן עבדה 'כתף אל כתף' עם רז רהב, שהפך ל'בסטי'. כך היא הפכה למולטי טאלנט של קולינריה. השפים עפים על המנה ורבים מי יאכל קודם, כמו חבורת גרושות שרבות על שרדונה בשעה שמאיה מקבלת 6 סכינים ומספרת כמה שרז הוא פדנט, שבוחן כל ריזוטו בקערה. כעת, הבוחשת מבינה למה הוא מתקלף לאט. במקום בו בוחנים ריזוטו, הקרח מפשיר לאט. חמדי גירון – מתמודדת עם השם הכי מקורי, שמאמינה בהורוסקופ, מכינה דג פריך במסאלה הודית ומספרת על הבית האשכנזי בו גדלה, לזוג הורים שלא ממש ידעו לבשל ולכן היא נאלצה לבשל לעצמה אוכל טעים וחמים. כיום, היא עובדת בבר 51 ומחכה שיפתחו לה את המחסום הרגשי אליו נקלעה, ואין ספק שהיא בחרה בשישה פסיכולוגים מעולים לפתיחת מחסום רגשי, קיבלה 6 סכינים ובהצלחה לה בטיפולים בקליניקה של גרניט (חמדי חמודתי, אם תרצי, הבוחשת מכירה אישית כמה שוברי מחסומים נפלאים. לה, זה עזר).

המתמודד שמייצג את הקונפליקט ומביא תקווה קולינרית

סולי שאער, סו-שף ובנו של הבעלים של 'טקסס ראנץ', חי על רצף העולמות הזה שבין ערבים ויהודים וכל הבלגן שביניהם. הוא גר באילת, והיה לערבי היחידי בביה"ס שקראו לו 'מחבל'. הוא חווה גזענות רבה, עד שלבסוף המשפחה עברה מאילת ללוד, שם הקניטו אותו שהוא יהודי, בגלל שלא דיבר ערבית. אבל סולי נלחם וגידל עור של פיל ופריזורה של דוגמן. לאחר שאביו נפטר כשהוא בן 12 בלבד, החל סולי לבשל לאחיו, וכך למד לבשל והכין לשופטים קישוא ממולא בדג נא, מנה שעוררה ויכוחים רבים. חלק מהשופטים טענו שאין סיבה להעביר אותו, רק בגלל שהוא יודע למלא קישוא. גרניט נילחם עליו ושכנע אותם שיש כאן כישרון, ובסופו של דבר ובהתרגשות רבה, סולי קיבל 4 סכינים ועבר הלאה. הבוחשת בעד שהוא יתקבל ויציל את המדינה, או לפחות את המחשי שיש כאן. ויש הרבה.

עולם הקוסקוס של גרניט וה'בסטי' של שטרית

כמו בכל פרק, גם הפעם היה לנו מפגש קטן עם קרוביהם של השופטים שהעניקו לנו הצצה לחלק הרגיש והמרגש בחייהם, למרות שלא התבקשו לעשות זאת. "האחיות נחמה" או בשמן האמיתי: עופרה, אתי ומאיה. שלישיית הבנות של ז'קלין, שהייתה השכנה של סבתא לאה, הסבתא של גרניט, באו להראות לנו את קוסקוס ילדותו של גרניט - הקוסקוס הראשון שגרניט טעם בגיל 4 אצל אמא ז'קלין. גרניט לא זיהה את השלושריות המתוקות, וכשהן דייקו לו את הסיטואציה, דמעות כיסו את עיניו ואת עיני הבוחשת, ולכמה רגעים, יצא הגרניט הרגיש והשקט שכולנו אוהבים לראות. הן סיפרו כמה שהוא היה ילד שקט, רגוע ומופנם, קיבלו 6 סכינים והבוחשת חשבה לעצמה - כמה שהוא אדם מורכב וכמה רווקות מנגבות דמעותיהן ורוצות ממנו חיבוק בלילה ולנגב דמעותיו לצלילי סיפורי ילדות על ז'קלין. ואז הגיעה ההפתעה של שטרית, בדמותו של שי כהן, שף פרטי וחברו הטוב של שטרית, שעשה פסטה במילוי טיבון טלה וזכה לשלל מחמאות על חדשנותו. שי הצנוע עמד מול השופטים וקיבל חמישה סכינים מכולם, למעט תמר שטענה שמשהו במנה לא היה סגור לה (קנאית פסטות שכמותך...). שטרית התרגש כמו כלה ביום חתונתה, ופרגן לחברו הטוב על כמה שהוא 'גלגל ההצלה' שלו, שאף הציל את מסעדתו בימי קורונה, כשכולם היו חולים ורק שי הגיע לעזור. שי נראה כמו חבר אמת, והבוחשת שוקלת לקרוא לו לעזרה באנגינה הבאה שלה.

שי כהן. צילום מסך מתוך "רשת 13"

תגליות חדשות על השופטים וסערה גדולה אחת

כדרכם וכדרכו של הפורמט, גם הפעם למדנו רבות ונצורות על השופטים;

1. רק לשמנים מותר להגיד את האמת - שטרית סיפר כמה שהתוכנית הזו גורמת לו להשמין וחשוב לו להרגיש חתיך. תומר אומר שהוא לא משמין, כי הוא זז הרבה. גרניט משוויץ שהוא נע בין חדר כושר למטוסים (החיים הקשים...) ומושיק מספר שבגלל שהוא שמן הוא תמיד אומר את האמת. מזל שלא כל שמן ושמנה בארץ אומרים את האמת, אזי היו כאן 90% אמיתות ו-100% נעלבים.
2. רז תותח – רז שלנו חושף בפני הצופים סערה גדולה וזועק למצלמה "זה לא הגיוני", והבוחשת חשבה שמדובר במפרום שהתפרץ לאולפן וגנב לגרניט את המוקסינים. רז מספר על שני מבקרי מסעדות, שהתיישבו לאחרונה במסעדה שלו ממש באותו כיסא, האחד אחרי השני ובלי לתאם עמדות. כולם התרגשו מהאירוע המחולל הזה, ורק הבוחשת לא הבינה מה ה'גרויסע מציאה'; אצלה, כל הזמן מתחלפים בכיסאות, באותה שעה ומבלי לתאם.
3. גרניט לא אוהב חומוס – גרניט יצא מהארון וסיפר שהוא לא אוהב חומוס. שטרית שאל אותו איזה ירושלמי הוא, ובשעות הלילה הקטנות נצפו מיליוני חומוסאים מפגינים מול שגרירות ישראל ברחבי העולם.

פינת הפריים טיים המיותר – תחרות הניוקי

ושוב, עושים מאתנו צחוק ולא מביאים אותנו סוף סוף לישורת האחרונה של האודישנים האלה, שנמשכים נצח נצחים. תמר כהן צדק ותומר אגאי, שני שפים מנוסים ומכובדים, מתחרים ביניהם מי מכין את כמות הניוקי הגדולה והיפה ביותר. ממש כמו שני תיכוניסטים שרבים מי יקלע לסל יותר כדורים ויקבל 'כיף' ממלכת הכיתה. גרניט עף על הסיטואציה, כמו תיכוניסט נוסף שמשמש בתור שוליית המקובל הכיתתי ומדובב את האירוע המאוד מרתק הזה של חיתוך ניוקי, ומספר לנו שתומר עובד יותר 'בלדי' וגם שם ביצה, ושתמר עובדת יותר יפה ועדין. בסופו של דבר, תמר מנצחת עם 58 יחידות ניוקי יפות, לעומת 39 יחידות הניוקי הפחות יפות וככה שרו לנו רבע שעה מיותרת בחיים ומלכת הכיתה הלכה לנחור עצמה למוות בשירותים.

שורה תחתונה – השופטים הולכים ומתקרבים לקראת התוכנית שתתחיל מתישהו במהרה בימינו. רזי מראה רגעים של אנושיות תחת המעטה הבריטי המאופק שלו, גרניט מראה רגעים של רגישות לצד רגעי שוויץ, שטרית מראה רגעים של קשיחות לצד קשיחות, תומר מראה רגעים של עצמו לצד מוחצנותו של גרניט, תמר מראה רגעים של אל-דנטה לצד אמירות מיותרות, ורק מושיק לא מראה כלום ולא לצד והעונה הוא דומם כמו לולב בימים שלאחר סוכות.