נויפלד אוכל ת'ראש: והפעם - וולנטיין בק-פה האנוי

נויפלד ואשתו חגגו אהבה בק-פה האנוי, כמה ימים לפני הוולנטיין. למה? כי לפי נויפלד אהבה חוגגים בכל יום, לא רק ביום שאמרו לנו שצריך. ועכשיו הוא מציג - 7 חוקי אהבה רומנטיים שיפלפלו לכם את חיי האהבה

חוק מס' 1 - אל תחכו לוולנטיינ'ס

לחגוג אהבה ביום שאומרים לך לחגוג אהבה זה כמו להגיד "תודה" בגלל שאמרו לך "תגיד תודה!". מי שאוהב באמת, מזמין מקומות יום לפני או יום אחרי יום האהבה, ומסביר לבת הזוג ש"אצלנו אין יום לאהבה. היא מסביב לשעון, מסביב ללוח השנה, מסביב לזמן".

וגם - זה הרבה יותר קל להשיג שולחן, אין מינימום הזמנה, אין לחץ לפנות את השולחן ויוצאים בפחות נזק, כדי שאת הכסף שתחסכו תוכלו יום אחד לתת לילדים שלכם ולהגיד "אתם רואים את 150 השקלים האלה? זה בגלל שאבא, פעם לפני הרבה שנים ביום האהבה, היה חכם" ואשתך לעתיד תשתעל את המילה "קמצן" וכולם יצחקו.

חוק מס' 2 - תזמינו שולחן במסעדה מעוצבת עם תאורה חשוכה ביום ממש גשום

אז יצאנו לחגוג אהבה כמה ימים לפני הוולנטיין בק-פה האנוי בכיכר רבין. למה שם? כי יש שם תאורה מעומעמת סגלגלה שהופכת את כולם ליפים יותר (לאשתי אין צורך בתוספת יופי, אבל לי זה ממש לא מזיק.

אף פעם לא החמיאו לי באור יום) ועיצוב מעניין שמאפשר לבהות בחלל ברגעים של שתיקות מביכות, כי אוכל וייטנאמי הוא קליל ומשאיר אותך חייכן ושמח ודברן ולא תעָבַּן שבקושי מצליח להוציא מילה, כי היה יום גשום ממש והמסעדה עם חלונות שקופים לרחוב והגשם עשה אווירה רומנטית, ובעיקר - כי יש שם את הדלת הכי יפה בתל אביב, כמו שאומר הפתגם הווייטנאמי "כשהדלת יפה, האהבה פורחת" שלא באמת קיים אבל הנה, המצאתי אותו עכשיו.

אשתו היפה של נויפלד. מתוך אלבום פרטי

חוק מס' 3 - שתו קוקטיילים, לא יין

יין זה רומנטי והכל, אבל א. לפעמים הוא מעייף. ב. לפעמים הוא משעמם. ג. לא קורה איתו שום דבר מיוחד, וערב רומנטי צריך להיות מלא ברגעים מיוחדים. אז התחלתי עם Lemongrass Gimlet - בומבי ג'ין, חליטת למון גראס, ליים וטוניק, שפתח לי את התיאבון ואת מצב הרוח, והמשכתי עם Red River Passion - רום כהה, אפרול, מנגו, פסיפלורה וצ'ילי אדום, שבא לי מעולה בין המנות. אשתי שתתה יין, היא לא לוקחת ממני עצות.

חוק מס' 4 – תחלקו מנות

סוד האהבה שלי ושל אשתי (נשואים תיכף 15 שנה, לטעמי הישג ברמת מענק מיוחד מהמדינה) הוא חלוקת המנות. כמעט כל מה שאנחנו מזמינים נועד לחלוקה בינינו. ככה אנחנו טועמים יותר דברים, חולקים חוויה יותר משותפת, יש הרבה יותר עניין בשולחן ויש יותר על מה לדבר.

אז התחלנו עם פלטת Sharing - ספרינג רולס וייטנאמי פריך ונדיר, סאמר רול קר עם ירקות ואטריות שעועית, באו מאודה עם ראגו בקר אסדו בשבילי ועם רידיפיין מיט לצמחונית שאיתי, וירקות חמוצים אסיאתיים ליד כל זה. המנה הייתה מעולה אבל כאן היה החיסרון היחיד של מיקום חשוך ורומנטי – ממש קשה לצלם את המנות, אז סליחה על האיכות. זה ישתפר בהמשך.

שרינג הוא הסוד של נויפלד לזוגיות ארוכה. מתוך אלבום ביתי

חוק מס' 5 – תשאלו את המלצר.ית על ספיישלים

קראתי פעם איזו מומחית זוגיות שהסבירה שהסיבה שבדייטים ראשונים יוצאים למסעדה, היא כדי שבת הזוג תוכל לבחון את האינטראקציה שלך במקום חברתי, למשל – בשיחות עם המלצר.ית. לשמחתי אשתי הכירה אותי לא במסעדה, כי אם היא הייתה רואה כמה אני חופר למלצרים, לא היינו מגיעים לדייט שני.

מצד שני, אני תמיד שואל ומתעניין מה יש מיוחד ומה יש טעים ומה השולחנות האחרים אוכלים ומה המלצרית אוכלים בסוף משמרת, וככה מגיעים למנות מיוחדות באמת. איך אומר הפתגם – "מה זו אהבה אם לא ספיישל היום, אבל לכל הימים בחיים", שגם הוא לא פתגם אמיתי אבל אני חם היום.

אז למנת ביניים הציעו לנו את ספיישל הוולנטיינ'ס של המקום - קרפצ'יו סלמון ברוטב ויניגרט אסיאתי, שהיה הפתעה מעולה, וסיגר וייטנאמי במילוי בשר בקר קצוץ, חצילים ופטריות, שלא חלקתי עם אשתי כי כאמור היא צמחונית אבל היי, באהבה חשוב שכל אחד ישמור גם על האופי שלו, ובאופי שלי יש המון מקום לסיגרים בשריים. כאן המקום לציין את היתרון הגדול של האהבה ושל הזוגיות בצילום מנות – כי הפעם השתמשנו בטלפון אחד כדי להאיר עם הפלאש על המנה, ועם השני כדי לצלם. "האהבה מנצחת את החושך", תרגישו חופשי לצטט.

קרפצ'יו סלמון ברוטב ויניגרט אסיאתי. מתוך אלבום פרטי

חוק מס' 6 – תאכלו קצת עם הידיים, מה קרה

לעיקרית הזמנו 2 מנות – הראשונה הייתה בון בון סלמון - "מנה המשלבת משחק בין קר לחם" לפי התפריט, או "לא יודע אם זה סלט או מוקפץ או תבשיל אבל זה טעים" לפי איך ש99% מבני האדם יקראו לה. אטריות אורז, ירקות טריים, סלמון כפיר ליים, אי אפשר לטעות.

אבל המנה השנייה הייתה היציאה האמיתית - דניס סייגון צלוי ברוטב הוייסין, מוגש עם עלי חסה, אורז יסמין ועוד רוטב חריף לצידו, ומעל כל זה הנחייה של המלצרית – לוקחים חתיכת חסה, שמים עליה אורז, עליה חתיכה מהדג, עליה קצת מהחריף, ורק אז נותנים ביס. וזה טעים, וזה בול, וזה מלכלך, וזה התעסקות, וזה כיף, וזה עושה בלאגן, וזו ההגדרה הכי טובה שיש לאהבה.  

חוק מס' 7 – תאכלו קינוח גם אם אתם מפוצצים

"מי שמדלג על קינוח, מדלג על החלק הטוב של החיים" זה הפתגם האחרון להיום, מבטיח. אז בקינוח גילינו משהו מדהים – אנחנו במקום כשר (אל תשאלו אותי איזה סוג כשרות, אני לא מהתחום). לא ידענו, לא הבחנו ולא התעניינו עד לאותו הרגע, אבל וואלה, מה מזמינים לקינוח במקום כשר?

אני לא אוהב את המילה "פרווה" בקינוח שלי. חשתי שאנחנו על סף משבר. קראתי למלצרית להתייעצות מהירה והיא חזרה עם תשובה מעולה – גלידת יוגורט קוקוס שמוגשת עם קראמבל שוקולד. טעימה, קלילה, סוגרת פינה, כי דייט שמסתיים בלי קינוח הוא לא דייט, זה מה שבטוח. חוקי האהבה שלי נכתבו בדם, יזע וסירופ קרמל מלוח.

קינוח רומנטי הוא חובה בכל ארוחת ולנטיין. מתוך אלבום פרטי

אז אלה 7 חוקים שיעזרו לכם בחיי האהבה, ואני לא איזה גורו או משהו אבל אם תקפידו עליהם יהיה לכם טוב. ואם לא טוב אז טעים. וטעים זה מה שחשוב בחיים.