נויפלד אוכל ת'ראש: פרלמנט לשניים ב-EATS

1. פרלמנט של שישי זה דבר קסום.
פרלמנט של זקנים יושבים ואוכלים את הראש על פוליטיקה סביב שולחן עמוס סודות ואספרסו, פרלמנט של נשים יושבות ואוכלות את הראש על הכל (חוץ מפוליטיקה) סביב שולחן עמוס קישים וסלטים, פרלמנט של זוגות יושבים ואוכלים את הראש על מי הזמין מה כדי לשים בול כסף ולא חלילה לשלם על העוגה שהגולדשטיינים הזמינו ואפילו לא הציעו ביס לאף אחד. פרלמנט זה הכי ישראלי, הכי מסורת, וגם משהו שהכי גורם לי לקנא, כי פעם לא היה לי כזה. גדלתי בפאבים, עברתי למסעדות, ועל שלב בתי הקפה דילגתי, בלי פרלמנט אחד לרפואה. עד היום.

2. על עץ תפוחים, לא גדל אגוז.
או במילים אחרות, תעשו ילדים, יש סיכוי שהם יהפכו לחברים טובים שלכם, אחרי הכל אתם כנראה תהיו מאוד דומים. והנה יש לי בת, תמר, כפרה עליה, בת 13, שאוהבת את שני הדברים שאני הכי אוהב בעולם - לאכול, ולאכול את הראש. וככה פיתחנו לעצמנו את המסורת הכי כיפית בעולם, כל שישי בבוקר מקום אחר, עם התמחות אחרת, פה עוגיות, שם טוסטים, פה פול ברקפסט, שם שייקים מעניינים. היא לרוב מוצאת את המקומות לפי המלצות בטיקטוק, או שסתם הולכים ברחוב ונכנסים. פרלמנט לשניים - יושבים, אוכלים, מדברים, לא פוליטיקה, לא יוקר המחייה ולא עניינים, רק איך עבר השבוע ובעיקר על מה מזמינים. רק אני, היא, מקסימום מצטרפת אלינו איזו סלסלה של מאפים.

הקוראסונים של איטס. צילום: ליאור נויפלד

3. אבא, חייבים ללכת ל-EATS
אמרה, עשינו. איטס בשנקין, מסתבר שיש דיבור בסושיאל על העוגיות שלהם. אז נסענו וגיליתי שם עולם מטורף - ויטרינה מהממת שבסופ״ש הופכת לחצי מעדנייה עם דברים מדהימים לקחת הביתה, קרואסונים עם סלט ביצים, סלמון בלחם גזר, בגט בושה וריבת פטל, לחמניות חלה טריות, סקונס חמאה שאני מוכן להישבע שהוא קרץ לי ולחש את שמי בחושניות, ברוסקטות אבוקדו וביצים עלומות, וכמובן, כמו שאמרה הבת, עוגיות. הכל נראה טרי בטירוף, התור לא משאיר ספק שאנחנו במקום המתאים (אוכל מלמד אותך לאהוב תורים. איפה שאין תור, לא טעים), ובגדול, בא לי לאכול הכל. אבל אני פה לפרלמנט, אז הולכים על קליל - קרואסון גאודה בייקון, פניני מוצרלה ובזיליקום, 2 סוגי עוגיות, קפה קר, ויאללה לדבר כי תיכף הבוקר נגמר.

צילום: ליאור נויפלד

4. ״קח כיסא, ושב מול העולם. זה לא ה׳בקרוב׳, זה זה״ (רונן קלאס)
לקחנו 2 כיסאות והתיישבנו בחוץ מול העולם. העולם של תל אביב, בכל אופן. טעמנו אחד מהשנייה, צחקנו, עבר הסולן של כנסיית השכל וניסיתי להסביר לה מי זה והיא לא הביעה עניין, העוגיות היו מעולות, גם השבוע שעבר עליה מסתבר היה מעולה, הקרואסון היה אגדי, היא ילדה מצחיקה מאוד ופשוט כיף לבלות איתה, עשיתי מאמצים מאוד גדולים לא לעשות בושות. אלה חיים, אני מזכיר לעצמי תוך כדי, אלה הרגעים שיום אחד אני אתגעגע אליהם. זה לא הפרומו, זה לא טיזר, זה לא טעימה מ-, זה מה שיש. וזה יש נהדר, שמהר מאוד נגמר, אבל היי, פרלמנט משחקים משישי לשישי, ותמיד יש סיכוי לזיכרונות גם בשבוע הבא.

5. סיכום הביקור (לא יודע, פתאום נפל עלי וויב רציני)
א. ללכת. מקום של מקצוענים, וויב של אירופה, ויטרינה שגם עושה חשק וגם נראית בריאה, אין לי מושג איך זה קרה.
ב. ללכת שוב. אני מתכנן, בכל מקרה, יש שם כמה מאפים שעשו לי עיניים ואני לא אדם שמאכזב מאפים.
ג. לבוא עם מישהו או מישהו שאוהבים. כלל קצת קלישאה, אבל באמת שזה יותר חשוב אפילו מהטעים.