אוטו אוכל VIP - גמר מיותר לקונספט נהדר

תכנית הריאליטי  - אוטו אוכל VIP' עונה 1 המשודרת ברשת 13, הגיעה סוף סוף לסיומה אתמול בערב עם ניצחונם של "הביטונים" הלו הם שי ואימרי ביטון עם ה -ביטון טראק שלהם שרקחו לחוח בסגנון מישלן. בעמדת השופטים תקלטו אסף גרניט ורותי רוסו שנראו כמו זוג בהליכי גירושים מיבנה שנאבק על משמורת משותפת על חלדיץ, כשבעמדת "המפסידנים" היו יניב סוויסה ודניאל סטיופין - ניסים ואנטולי מקופה ראשית, עם הפודטראק  - על הסכין.

בגדול – פרק הגמר לא כלל תעופה גדולה, תעצומות נפש או איזו אורגזמה קיומית ונותר משמים ממש כמו חתול בלי פרווה, נחש בלי רעל, בעל בלי משכורת, עם מעט מדי רגעים מעניינים, המון רגעים משעממים והבוחשת רצתה לצרוח – שתיים שלוש - ש-גר,  ולשבת במקלט על טרנזיסטור, ביסלי גריל ולמות בייסורים קשים. בקטן – העונה לא ממש הצליחה להתרומם ולרתק את הבוחשת, למרות אהבתה הגדולה ל"ביטונים", הצנועים והבשלנים ולסי היימן שלא עובדת בשביל אף אחד, אבל דווקא כן עבדה עבור ביטון והמפוחית שנפצעה בינוני עד קשה. אז, מי הכי הרגיז, מי הכי מתוקי, מי המתלבש הכי גרוע ומי הפכה למדריכה בכרמל גרסת "החמישייה הסודית"? הבוחשת כבר תגלה לכם...

צילום מסך מתוך "רשת 13"

על "קרנבל של מתוקים" ומכנסיים משילב

הזוגיות המקצועית הזו שבין גרניט לרוסו מקרטעת כמו החיבור בין דץ ודצה, קושמרו ומג'אדלה, תקע ושקע, כשלכל אחד מהם יש טקסט משלו שהם מחכים לומר

לומר למצלמה, משל היו תלמידי תיכון בטקס יום הזיכרון. מורגש שהם לא ממש "בתוך זה", אבל בהחלט משתדלים למנף את הקונספט הרדום, כשמתוך כל השיממון הזה עלו רגעי אינטימיות מפתיעים. גרניט מספר לרוסו (כי היא יענו לא יודעת..)  שצפויה להיות הפתעה מלאה מתוק, ואומר במבטא ארגנטינאי "קרנבל של מתוקים", בשעה שרוסו מביטה בו בתשוקה ואומרת לו שהוא סקסי כשהוא מדבר ככה. ואם זה לא מספיק,  היא גם מחמיאה לו על חדות ההבחנה בבחירת כרוב והבוחשת מבטיחה שהדייט הבא שלה יהיה בשוק הכרמל -  הוא יבחר כרוב יפה, היא תבחר צנונית יפה והם יסיימו את הלילה על סלט. ובשעת הטעימות, רוסו לכלכה שפתייה וגרניטוש ניקה אותן, אוי... הבוחשת התרגשה לרגע מהמחווה הרומנטית הזו ודפקה כוסית מבעבע. כי אין ספק שכשגרניט רוצה להיות ג'נטלמן הוא בהחלט מצליח, ולא פלא שהוא גרר אחריו סלבריטאיות ודוגמניות למכביר, כי הוא פשוט ממולח בחיזוריישן. למעט כמובן מכנסיי הטייץ השחורים שהוא השאיל מהבר מצווה של הבן שלו, שלא הולמים איש במעמדו, כי אם כבר אתה חתיך שרמנטי אז למה ללבוש שילב?

רגע לפני התחרות  - קבלו 50 גוונים של בזבוז זמנים

רגע לפני הגמר, כדי שקברניטי הקונספט ירוויחו זמן מסך ואנחנו נפסיד קריפטונים במוח, ההפקה יצאה "השוקה" לשוק הכרמל כדי לפרגן לאוכל רחוב שהפך, לכאורה כמובן, לאוכל מישלן. מרגע זה ובמשך כל הסיור רותי רוסו הופכת כאחת, למדריכת צופים ומזמינה את החניכים – שי, אימרי, יניב, דניאל לסיור בשוק. "יצאנו לשוק הכרמל וראינו איך לקחת אוכל רחוב ולהביאו לגבהים וטעמים חדשים", אומרת רוסו המדריכה ומובילה את הסיור למסעדת ברבוניה. וכך החמישייה הסודית לומדת לפלט דג, כשאימרי היה מצטיין המשימה והפך לאבא של שבת בשעה שרוסו חותכת, טועמת, מסבירה ובעיקר נראית משועממת ולא מרוממת את התוכנית, את עצמה ואת הדג המפולט שנותר חשוף כמו הקונספט עצמו. בקיצור, החלק הראשון של הגמר היה מיותר והרגיש כמו גפילטע בנשמה ורגל קרושה במיטה - תקוע ולא מחליק טוב בגרון ובאישיות.

מסטריט פוד  למישלן, מפנקייק וטאקו לפסגות של מאקו

לשני הזוגות המתמודדים נתנו שעתיים להכנת 72 מנות, 70 מנות לטועמים ו - 2 לשופטים.

צוות "על הסכין'" - הכין פנקייק, עליו חזה אווז עם פילה בקר ברוטב פיקנטי, לצד סלט קולסלאו, בסגנון דיינר אמריקאי עם טוויסט. צוות ביטון הכין טאקו ישראלי על בסיס של לחוח, עם ריבת שזיפים ובשר אסאדו. גרניט פירגן להם על הבחירות ואמר שבשני המקרים מדובר במנות דומות שאוכלים ביד, מנות עם לחם ובשר והבוחשת חושבת על העיקר, מנות דומות עם פחמימות שמזיקות לסקיני, שומן מותני שלא בא טוב למיני, ושחיתות בפה שהופכת את ההשתקפות במראה למרה שחורה.

"קופה רושמת" ו"אוטו אוכל" מוחקת

כמה שהם חמודים ומצחיקים ב"קופה רושמת", ככה הם משתדלים ומעצבנים באוטו. יניב ודניאל לא מפסיקים לנסות ולעשות סטנדאפ באווירה בה הכול "סטאנד דאון"; יניב נחתך באצבע וכל אומנות החיתוך הולכת לדניאל שמכין סלט כרוב, בשעה שהפצוע האנגלי מנסה להצחיק לעייפה והבוחשת חוששת שאולי עדיף להחזיר אותו לסופר, כי שם זה עובד לא רע. בפעם האחת שדניאל מתחבר לעצמו הוא מספר על המשפחה שלו שהיו עושים חמוצים לחורף – כרוב כבוש, מלפפונים, עגבניות ובעצם כל מה שרק אפשר לכבוש וזה בטח לא אותנו. בין הבישולים, הצמד דואג להפגיז אותנו בבדיחות השמורות ל"בדיחמין" של שבת - מגזין שהצליח להצחיק את תושבי ישראל אי אז בשנות השמונים – אותה תקופה של "איפה דני". ואם כל זה לא מספיק, יניב ודניאל מעודדים את סי היימן ולהקת הגרובטרון המקומית לשיר את "גיבור גדול" ובקול תרועה רמה הם שרים "זה לא חוכמה להיות חזק במלחמה", כשלפתע סי שולפת מפוחית והבוחשת מתאבדת עמוק לתך העיגול של הטובה.

ממלכת ביטון – משחקי הכס של הלחוח

לעומת צוות "קופה רושמת", הביטונים עובדים מכל הלב וברצינות תהומית ומתייחסים לכל פרט ביראת כבוד. קוצצים, חותכים, מתייעצים ומפתחים אחווה גברית של אחים בלב ובנפש, עד שמגיעה רוסו המדריכה עם שאלות נוסח "איפה זה פוגש אותך", שמרגישות כמו חריקות של תקליטן מתחיל. "מה גיליתם על עצמכם כשבישלתם יחד?" היא שואלת ו"הביטונים" לא ממש מבינים מאיפה נפלה עליהם השאלה הזו, שהמקבילה שלה זה כמו לפגוש לחוח ולשאול אותו 'אז מה גילית על עצמך כשראית שיש לך מלא חורים?".

וכמובן ואיך לא, תוך כדי שיחות הנפש עם המתמודדים, גרניטוש חייב לספר משהו על עצמו והוא אומר שאחד הדברים שהוא הכי אוהב, זה לראות איך הלקוחות לא רוצים לצאת מהמסעדה מרוב שהיה טעים. לא הבנתי. אז אחרי שהם אוכלים, מה בעצם הם עושים ומה הוא עושה? מלין אותם? מקפיץ למתחם התחנה? מביא להם ממליגה מ'מחנה'?

הפוגה מתוקה – שולחן של שליכטות מהגנון השכונתי של לאה

גרניט לוקח את רוסו כדי להכין יחדיו "קרנבל של מתוקים" וכזה הם אכן עושים. הבוחשת התרגשה כי היא דמיינה את השניים "מעמידים" שולחן מלא עוגות וגלידות וקצפות, עד שהיא ראתה את "גרניטרוסו" שופכים רטבים על השולחן כמו וואן גוך על סטרואידים, ומכינים יצירה שלא הייתה מביישת גנון של מאותגרים קולינרית. הבוחשת מודה שהיא מעולם לא הבינה את הגדולה של "שליכטות" בצלחת שנראות כמו שאריות שהסועד הקודם השאיר או לחלופין כמו עקבות של חשופית שעשתה מקלחת בוץ בעזה וסללום בצלחת.

הגמר הגיע לסופו והלחוח בא על סיפוקו

רוסו וגרניט מחמיאים ל"קופה רושמת" ומעניקים להם 7 נקודות, רוסו אומרת שהמנה הייתה כמו אמריקה ושומנית במידה, מורכבת ולא פשוטה – ככה הבוחשת תיארה עצמה בטינדר, וגרניט מציין שהבשר מבושל מדי. מבחינת "הביטונים" גרניט ורוסו מעניקים להם 8 נקודות כל אחד ומציינים שזה היה ביס מושלם, מנחם, מפנק ועשוי מדויק. בסופו של דבר, הטועמים התחברו יותר לאלמנט התימני שבחבורה והעניקו ל"ביטונים" 45 נקודות שהביאו אותם לניצחון שהגיע להם!

שורה תחתונה – אנחנו בזמן מלחמה קשה ומציאות "סיותית", אז אם כבר מייצרים לנו תוכן, למה לא להביא משהו מעניין יותר? ואם כבר גרניט שולף חליפת גיל 13 מהנפטלין ורוסו מדגמנת פריזורה משנות השמונים, אז למה שלא יהיה לנו מרתק? וכדי שלא תגידו שהבוחשת רק מקטרת מבלי להציע פתרון – קבלו קונספט: אולי באוטו אוכל הבא שלכם תיקחו אנשים קולינריים מעוטף עזה? זוגות אנונימיים שלא ינסו להתחכם  או להצחיק, אלא באמת ובתמים יספרו על מפעל חייהם שאבד ואולי דרך התוכנית יחיה מחדש?. שמחתי לעזור, אל תשכחו לתת לי אחוזים בעונה הבאה.