במיוחד לקראת יום העצמאות הקרב ובא 'הבוחשת בקדירה' מציגה את מצעד תוכניות הבישול הכי ישראליות שהיו כאן ועדיין יש ומכתירה את המנחה הכי ישראלי שיש! וכל הטוב הזה ייעשה כמובן ברגישות ועדנה למדינה שלמה שנמצאת בהשמנה. המדינה שיושבת וצופה בשקיקה במטבחים, בישולים ושפים שמתקלטים בין הסירים ועושים כואב בבטן לרעבים.
השפים שהוכתרו למנחים ומטיילים ובולסים על חשבוננו ברחבי העולם, תוכניות בישול עם שפים שנחמדים לכולם, ריאליטי עם מנחים שעושים להטוטי מטבח וכאלה שמשדרות אוכל פח... 'הבוחשת' תכתיר את חמשת תוכניות הבישול שמייצגות את ישראל באופן המדויק ביותר, כאלה שעושות חשק לנגב חומוס עם חיים כהן ולגנוב 'קנל' לקרין גורן, ואת המנחה סלש שף שמייצג את ישראל בהתנהגותו ואישיותו וראוי להיות מוטבע על השטר הבא של המדינה!
היסטורית תוכניות הבישול מאז ועד הלום עם 'באן מארי' בחלום
תוכניות הבישול הישראליות זוכות למקום של כבוד בטלוויזיה הישראלית כבר מראשית שנות ה-90 ועד לימנו אנו, עם פורמטים רבים וטעימים המביאים לקדמת הבמה שפים עסיסיים ומתחרים עמוסי סיפורים מיותרים; מתוכניות פורצות דרך כמו למשל 'צוקריה' (2003) של השף ניר צוק שכמעט נפל מצוק בזמן הצילומים מרב שתיית משקאות אסורים, 'במטבח עם מרגול' (2008) אותה מנחה אגדית שהפכה את כל המרואיינים ל'ז'וליין' בצורת גפרורים, 'עושים שוק עם גיל חובב' (2001) תוכנית תמימה של פעם שהציגה את חובב רכוב על חמור משוטט בארץ כמו חמור ואוכל בכל חור וכמה טוב שאי אפשר לחזור לאחור (בזמן) ועד לתוכניות הבישול החדשות יותר והנצפות ביותר כמו: 'מאסטר שף', 'משחקי השף', 'המסעדה הבאה', 'בואו לאכול איתי', 'המטבח המנצח MKR', 'אוטו אוכל', 'קרב סכינים', 'בייק אוף ישראל' ובקיצור, חגיגה קולינרית שלמה של אינספור תוכניות בישול שענקיות הבידור יוצרות ומרפדות את חשבון הבנק שלהן על חשבון גרגרני ארצנו. אותן תוכניות מציגות פורמטים רבים ומגוונים – חלקם מקוריים וחלקם ייבוא מחו"ל כמו הבלונד של אנסקי, עם שפע סגנונות וז'אנרים וקהל ישראלי שצמא לעולם הבישול כמו גרניט למעצבת אופנה; יש את תוכניות השפים שעושות לנו 'נאק' בעין וקנאה בנשמה כמו "גידי גוב הולך לאכול" (וכמה חבל שלא הלך והלך והלך...) שמראה לנו את גידי גוב מטייל בעולם ומתעלק על בשלנים ועוד מקבל על זה כסף – הבוחשת חלילה לא מקנאה רק מאחלת לו איזה גפילטע בנשמה. יש את הריאליטי לסוגיו שמציג תחרויות בישול שלכאורה מתמקדות באוכל, אך למעשה הופכות למותחן פסיכולוגי מעייף עם סיפורים סוחטי דמעות ומתמודדים שחוו כולם השמנה/התמכרות לסמים/ אבא שברח, אמא שסרחה/דיכאון/חתול בדיאגנוזה וכו'. וראוי לציין גם את תוכניות הבישול שמתמקדות בשף אחד שהוא הסופרסטאר של התוכנית, כזה שמראיין אורחים בתוכנית הבישול שלו כמו למשל 'שום, פלפל ושמן זית" שמציגות את חיים כהן בתפקיד אילנה דיין רק בלי הכריזמה והשאלות הנוקבות.
אז בעצם למה דווקא אנחנו הישראלים 'חולים' על תוכניות של מבשלים?
בואו נודה על האמת שאנחנו, הישראלים, 'עפים' על תוכניות הבישול ורוצים כמה שיותר מהן, ולו רק מהסיבה הפשוטה שרובנו תקועים בפועל עם גועל של אוכל בצלחת ופנטזיה לארוחה מוצלחת - כזו כמו בטלוויזיה! בנות/בני הזוג שלנו משחקים אותה מינימום אהרוני, אמהות/חמות חושבות ש'אף אחד לא מבשלת כמוני' וכל אחד חי בסרט של עצמו שהוא בשלן המאה, מבלי לתת את הדעת לאלפי הקורבנות שעשה. למעשה אנחנו הישראלים רוצים לחיות את הפנטזיה של מה שאנחנו לא אוכלים אך היינו רוצים לטרוף! כלל תוכניות הבישול נשענות על הצורך שלנו - הצופים הדלוחים, לשמוע עד כמה אוכל הוא מרכז החיים, ולראות מתמודדים שנראים כמו מתכונים בלתי אפשריים. הן מוכרות לנו אשליות, שבכל אחד מאיתנו מסתתר מאסטר שף קטן שיום אחד יצא ויעשה אוכל מפונפן, ואבוי לה לאותה בוחשת, שעשתה אולטרסאונד וגילתה שהשף היחיד בביתה, נפח עצמו ממנה והלאה לעולמות השאול של אותם סירים שנזרקו בגלל פדיחות של בישולים!
תוכנית הבישול הכי ישראלית שיש עם הכי הרבה אש!
ומתוך כל השפע הזה של עשרות תוכניות הבישול, 'הבוחשת בקדרה' בחרה לדרג את חמשת התוכניות המובילות - כאלה שהשפיעו עליה ועל כולנו כמו 'קיטורי' בלב ושטרויזל מלבלב בבטן.
מדובר באחד הפורמטים היותר מרעננים שידע מסכנו שמציג בכל פרק ארבעה מטבחים המתחרים זה בזה בכל פרק, כאשר רק אחד מהם זוכה ומתקדם הלאה לחצי גמר מול
ארבעת השופטים המיתולוגיים: אסף גרניט, מושיק רוט, יוסי שטרית ורותי רוסו שמחליטים מי עובר הלאה ומתחרים ביניהם על הליכה רובוטית ולבוש לא סימפטי בסגנון ביירות של שנות ה-80.
למה ישראלי? כי בתוכנית הזו סוף סוף הקהל קובע מה טעים לו, העם עצמו מגיע למסעדה ומצביע ברגליים מהי לדעתו רמת האוכל במקום והאם הוא אהב או לאו. בפורמט הזה כל הבישול המולקולרי והפלצני נעלם כלא היה והוא מדבר כולו 'סטריט פוד' של אוכל עדתי אך מסוגנן בדיוק כמו שישראל מנסה להיות – אמריקאי אך לא מהוקצע. והבונוס הגדול של הישראליות מגיע בצורת ארבעת המנחים שמייצגים את ארבעת המוסקטרים של ישראל – רוט חובב האוכל היוקרתי, שטרית שמייצג אוכל חריף וביתי, גרניט שעושה אוכל פלצני וברודו ש...שנמצאת שם (כאן) כי חייבים אישה במדגם.
מאסטר שף מגלמת את 'החלום הרטוב' של הצופה הישראלי שמקבל כאן שעטנז של מתמודדים חסרי ידע בבישול, מנחים חצופים ודעתנים ובליסות לצופים החרמנים.
למה ישראלי? - חיים כהן, אייל שני, מיכל אנסקי, ישראל אהרוני ורותי ברודו השופטים מעירים הערות סרקסטיות כמו שהישראלים אוהבים, עולבים במתחרים ו'מורידים' צחוקים של ידוענים. ואם כל זה לא מספיק אז קיבלנו בפרונט את מיכל אנסקי שבולסת בלי סוף מכל מנה אפשרית ולמזלה עדיין נראית כמו דוגמנית, וכל ביס שלה מזכיר לגברברי ארצנו כמה שזה סקסי לבלוס שווארמה בפיתה עם צ'יפס ליד וטחינה שנמרחת על כל היד – ומה יותר ישראלי מזה?
'שום, פלפל ושמן זית' למעט שמה הטרחני כי הבוחשת תמיד כותבת גם מלח ברשימת הקניות הזו, היא למעשה תוכנית הטלוויזיה הראשונה בארץ שהוקדשה לבישול, בכיכובו של חיים כהן מארח ידוענים ומבשל איתם תבשילים, תך כדי דיבורים לא מרתקים.
למה ישראלי? – קודם כל חיים כהן! הוא זה שמביא לבמה את ישראל האחרת - חביב, מתוק עד כדי כאב, תמיד רואה את הטוב שבאדם, רגשן ולא תמיד דברן. הוא המאמי הלאומית של עולם הבישול שמארח אנשים שהם הכי א"י שיש, אנשי שוליים כאלה שישראלים אוהבים בגלל שהם מזכירים להם את 'הבת של השכן' או הבת שלהם עצמם – לא בטופ של העולם ולא בתחתית השאול, מה שנאמר לא מאיגרא רמא ולא מבירא עמיקתא – ממוצעים כמו 'הבוחשת'- ומה יותר ישראלי מלהיות ממוצע?
צילום מסך מתוך "כאן 11"
משחקי השף היא 'הילד הרע' של תוכניות הבישול שכוללת ארבעה שופטים (יש עוד שלושה שנוספו אך הבוחשת לא זוכרת את שמם, מהותם ולמה הם בעצם כאן?) אסף גרניט, מושיק רוט, יוסי שטרית וארז קומרובסקי, שמקימים שלוש קבוצות שמתחרות ראש בראש בכל פרק מחדש ועם קהל סועדים שמצביעים לקבוצה המנצחת.
למה ישראלי? – הכיף הזה של לראות את האווירה המיליטנטית והתחרותית שבין שלושת הקבוצות שמזכירה את ימי הגיבוש של 'צוק איתן' עם המשמעת של 'חרבות ברזל' והציפיה מורטת העצבים הזו של איזו צלחת תצא זוהי המהות של הישראלי היפה. וכל ה'פאן' הזה מתרחש לצד העצבים של מפקד הפלוגה גרניט שמוסיף קורטוב ענק של ישראליות לכל התחרות, ומוכיח לנו כמה שאנחנו שונאים להפסיד וכמה שזה לגיטימי לזרוק צלחות על הריצפה – אנחנו הישראלים אימפולסיביים ומכבדים את שוברי הכלים, "הכתף שק!"
גולת הכותרת של תוכניות הבישול הישראליות היא 'בואו לאכול איתי' שמביאה את מיטב הטראש הישראלי לבמה, עם חובבי בישול מוחצנים שחיים בסרטים עם מישלן שמרחף בשחקים. בכל פרק 'החברימות' עוברים לבית אחר ולבשלן דמיקולו נוסף שמאתגר אותם קולינרית ועושה כמיטב יכולתו להיות דביל במשנתו וקומיקאי בהווייתו!
למה ישראלי? – פשוט כי יש כאן את כל הקשת החברתית של החברה הישראלית, כל העדות, דתות, צבעים, צורות, מטבחים ובקיצור הכול מכול ואת כל ההוכחות ללמה כדאי לשקול רילוקיישן קולינרי?! וראויה לשבח היא קריינותו המנצחת של שי אביבי המושלם שאומר בקול רם את כל מה שאנחנו הישראלים חושבים, ככה בהכי אמיתי ובלי 'חשומה'!.
צילום מסך "כאן 11"
השף הישראלי האהוב שהוא גם מתנשא (ודַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא)
יש אינסוף מנחים ומנחות, שפים ושפיות שאפשר לציין כאן אך מבין כולם יש שלושה מובילים שהם הכי ישראלים - במראה, במהות ובנשמה עם חלומות באוויר וראש בהצלחה! מוצלחים, מסוקסים, חדים, חזקים, בוטים – בדיוק כמו שאנחנו הישראלים אוהבים...
שטרית הוא הגבר הישראלי האולטימטיבי - חתיך, שובב, חייכן, דעתן אך ביישן, הוא דמותו של 'הצבר' השווה, כזה שכולן רוצות להכיר להורים על כמה סירים מלאים. הוא נותן ביקורת נוקבת ועניינית מבלי להעליב יותר מדי, מחבק ונושך בו זמנית ומגלם את השילוב הזה שבין מצליחן ל'לא שחצן' – שילוב שממגנט אליו אותנו הישראלים ואת 'הבוחשת' שמחפשת עד היום גבר כזה מתוק ובינתיים יוצאת עם שמוק.
כי אין מה לעשות, כהן הוא הקינוח של תוכניות הבישול! הוא מעניק תחושה של אבא טוב שדואג לילדיו, מורה נבוכים של ישראלים שרוצים חיים פשוטים ונעימים בלי איזה 'ביג בגה בום' בפנים. הוא הכדור פלאפל שבפיתה -נימוך, מתובלן ולא עושה בלגן בדיוק כמו שישראלים אוהבים...
אסף הוא וירטואוז, השף המוכשר ואיש הטלוויזיה הנהדר והמדושן שמתלבש הכי מיושן הוא 'עסקת החבילה הישראלית' בהתגלמותה! מצליחן ושחצן, רומנטיקן שכובש נשים ויעדים עם עשרות מסעדות בכל מיני מקומות, לא נשבר, לא מקטר, מציל אנשים מתחתית השאול מדבר בביטחון ובקול ועם מונופול על כל עולם הקולינריה הישראלית. 'הבוחשת', שהיא מעריצה שרופה של הגרניט, חיה בכל רגע מחדש את 'התענית של גרניט' שהביא אותה לתחתית בשל הפער הגדול שבין דמותו האדירה לגרדרובה המדאיגה, של הגרניט הכי גרניט שתמצאו כאן בארץ. וכמה שיותר ממנו, יותר טעים, מרתק ומפעפע בלב עם געגועים לעוד...
כתבות נוספות של הבוחשת בקדרה