טייק אווי לתלמידים רעבים: השליח כבר בדרך לבית הספר

הסנדוויץ' עבר מהעולם

קצב החיים המטורף, ההורים שעסוקים בקריירות תובעניות והזמינות הגדולה של משלוחי אוכל, הפכו את הסנדוויץ' המסורתי של הפסקת עשר, זה שמגיע עם המלפפון והפרי בשקית, למשהו שעבר מן העולם בבתים רבים בישראל. לא מעט תיכוניסטים מסתובבים היום עם כרטיס אשראי של ההורים בכיס או באפליקציה, וכשהם רעבים באמצע יום הלימודים, הם פשוט מזמינים לעצמם משלוח מהמסעדה האהובה עליהם.

 צילום: שאטרסטוק

זה לא מה שהיה פעם

התופעה של תלמידים שמזמינים טייק אווי לבתי הספר בשעות הלימודים היא כבר מזמן דבר שבשגרה, וזה קורה בערים שונות בארץ, ובקרב משפחות מרקעים שונים. דור המתבגרים של היום רגיל לאכול בחוץ, אם זה במסעדות, בתי קפה או בדוכני רחוב, וכבר לא מסתפק בסתם פרוסה מרוחה בחומוס מהסופרמרקט כארוחת עשר. מערכת השעות בתיכונים ארוכה ותובענית יותר ממה שהיתה בעבר ומסתיימת לפעמים בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הקפיטריות בבתי הספר מציעות בדרך כלל תפריט בסיסי, אפור ולא מספק, כך שאפשר להבין שהחבר'ה הצעירים מורעבים. תוסיפו לזה גם את הגישה החופשית לאפליקציות משלוחים ולכרטיס האשראי של ההורים, ותקבלו תעשייה שלמה של טייקאווי לתלמידים.

אז מה מזמינים התיכוניסטים של ימינו בטיייק אווי במקום הסנדוויץ' עם הפסטרמה שהביאו הוריהם לבית הספר מהבית כשהיו בגילם? מה שבא להם. שניצל עם צ'יפס, פיצה, המבורגר, סושי, סנדוויצ'ים מושקעים, והדור הצעיר לא מתבייש גם להתפנק לפעמים בין שיעור לשיעור באיזה קפה ועוגה, גלידה או איזה שייק בריאות טוב, הכל במשלוח עד לשער בית הספר.

 צילום: שאטרסטוק

עניין תרבותי

אנחנו חיים בעידן של שפע ושל תרבות צריכה שבו לאכול בחוץ הפך לעניין של קבע ברוב המשפחות. בתוך המציאות הזאת אי אפשר לצפות מבני הנוער לנהוג אחרת, שכן הם גדלים מילדות לתוך התרבות הזאת, מה גם שבתקופת הקורונה הפכו משלוחי הטייק אווי לדבר מקובל שכולם עושים באופן שגרתי. ההורים עסוקים בריצות היומיום, בפרנסה וקריירה, ופעמים רבות הם לא מספיקים לבשל או לדאוג שיהיה אוכל זמין במקרר, ולכן הם נעזרים בהזמנת טייקאווי כדי שיהיה בבית אוכל לילדים. בנוסף ההורים גם נותנים למתבגר את כרטיס האשראי שלהם כדי שיוכל לדאוג לעצמו כאשר יהיה רעב בשעות הלימודים, ובכך חוסכים לעצמם את הזמן ואת כאב הראש של ההתעסקות עם סנדוויצ'ים.

 צילום: שאטרסטוק

לשמור על המינון והאיזון

הורים ואנשי חינוך רבים מעבירים ביקורת על התופעה של תלמידים שמזמינים טייקאווי בשעות הלימודים. אחד הנושאים המרכזיים שעולה כביקורת הוא עניין הפערים הכלכליים, שכן להזמין טייקאווי ממסעדה או מבית קפה זה עניין יקר, שביחד עם דמי המשלוח יכול להגיע למחיר של 60-80 ₪, ותלמידים רבים באים מרקע סוציו אקונומי כזה שהם לא יכולים להרשות את זה לעצמם. הדבר עלול לגרום להעמקת הפערים הכלכליים ואולי לתחושות של אי נוחות ומתח חברתי שלילי בין התלמידים. הפתרון לדילמות האלה טמון בשיח פתוח בין ההורים לילדיהם על משמעות הרגישות לאחר. כמו כן ההורים יכולים לקבוע את המינון הרצוי של הזמנת טייקאווי לבית הספר, להגביל את התקציב המוקדש לעניין ולקבוע כמה פעמים בשבוע או בחודש מותר למתבגר לעשות זאת.

מלבד העניין הכלכלי קיים גם העניין הבריאותי, שכן ידוע לכל שאוכל ביתי עדיף תמיד על אוכל קנוי, גם מבחינת חומרי הגלם וגם מבחינת אופן ההכנה וטריות המנה. במקרים רבים לאוכל הקנוי שהתלמידים מזמינים אין ערכים תזונתיים רצויים ולא תמיד אפשר לדעת בדיוק באילו רכיבים, תבלינים ותוספי טעם וריח השתמשו בהכנתו. גם כאן יש חשיבות לשיח פתוח עם הורים ומחנכים לגבי מרכיבי התזונה הבריאה וחשיבותה.

אז מצד אחד אי אפשר לבוא בטענות אל התיכוניסטים על כך שהם מזמינים משלוחי אוכל לבית הספר כשהם רעבים, כי זה דבר מקובל להזמין טייקאווי וההורים שלהם עושים את זה כל הזמן. מצד שני אי אפשר להתעלם מהבעייתיות של התופעה, אם זה מהבחינה החינוכית, הבריאותית או החברתית, שלא לדבר על ההפרעה למרקם יום הלימודים כאשר תלמידים יוצאים באמצע השיעור אל השליח שבשער, או נכנסים לכיתה עם ניחוחות שניצל שזה עתה הגיע מהמסעדה. מה שבטוח זה שהמתבגרים גדלים לתוך עולם אחר לגמרי מהעולם בו התבגרו ההורים שלהם, אבל דבר אחד נשאר בדיוק אותו דבר, זאת העובדה שמתבגרים הם בדרך כלל אנשים מאוד רעבים.

 צילום: שאטרסטוק

אם בכל זאת החלטתם לאכול כריך, במאמר הבא תוכלו למצוא רעיונות לכריכים לבית הספר

צילום תמונת שער: שאטרסטוק