יוליה בנמל - הארוחה הכי יפה ביום

1.

בזמן האחרון יצא לי לחשוב שאין לנו מספיק סוגים של ארוחות. יש ארוחת בוקר, צהריים וערב, מקסימום ארוחת לילה. יש ארוחת חג, ארוחת שחיתות, ארוחת בריאות, אבל מרגיש לי שאנחנו דורכים במקום. בשביל יצור שאוכל לפחות 3 ארוחות ביום, כל יום, שזה יוצא גרוסו מודו 90,000 ארוחות במהלך החיים (!!!), חייבים לפתוח קצת את הראש. ובגלל שרוב הארוחות הן תלויות זמן, חשבתי לעצמי מה הזמן המושלם של היום – שעת הזהב. קצת לפני השקיעה, השמש מתחילה לרדת והשמיים נצבעים בגוונים רכים של כתום ואינסטגרם.

ואז זה הכה בי - ארוחת שקיעה!

ארוחה שהיא משהו בין לאנץ׳ לדינר, מול הים, עם כוס יין לבן ומאכלי ים לא כבדים מדי ולא קלילים מדי. ארוחה שגורמת לך לקנא בעצמך. ארוחה שמגיעה עם תפאורה. אני חושב שיש לי פה פטנט עולמי, וכל מה שצריך כדי לעמוד בזה הוא רעב אלסטי וגמיש בשעות. לשמחתי, אני תמיד רעב. ממליץ גם לכם.

אז הזמנו מקום ביוליה בנמל תל אביב, שיש עליה דיבור בשנים האחרונות על תפריט משודרג עם מנות ולוקיישן שמתאימים בול לחזון שלי. הלכנו על 50 דקות לפני השקיעה. הכנו את עצמנו לעניין, עם ברקפסט מאוחר ודילוג על ארוחת צהריים, תפסנו ספוט טוב, שורה ראשונה למים, ועוד לפני שהזמנו משהו, עוד לפני ששתינו משהו, הרגשנו שפיצחנו את השיטה. הרגשנו שאנחנו עושים משהו עם החיים שלנו, למרות שבסך הכל החלטנו לאכול בשעה קצת לא שגרתית. הרגשנו חו״ל, למרות שבואו, נמל תל אביב, איך נאמר בעדינות, חו״ל זה לא. הרגשתי התרגשות, שכבר כמה זמן לא הרגשתי לפני ארוחה. עכשיו, כל מה שנשאר זה שיהיה טעים אחרת מה עשינו בזה.

2.

״אז מה אוכלים בארוחת שקיעה?״ שאלתי את המלצרית, והיא ענתה לי שאין לה מושג על מה אני מדבר אבל זה נשמע טוב. הסברתי לה שאני בונה פה סטארט-אפ, שלא לומר פטנט, שלא לומר מורשת חדשה שתהיה על שמי. מיד היא הבינה שיש לה עסק עם אוכל ראשים, והציעה שנעבור לדבר על מה יש לאכול. ביקשנו לזרום עם ההמלצות של המקום וזה מה שקרה:

צלחת חריפים

פלפל חריף בתחמיץ, צ'ילי מותסס, מטבוחה, סחוג ושום קונפי. תקשיבו ותקשיבו לי טוב, צלחת חריפים זה הדבר הכי טוב שקרה לי בשנים האחרונות, לא פחות. לא בגלל הטעם (למרות שטעים מאוד), אלא בגלל שכמו שאתם מבינים, אני אוהב קונספטים. וצלחת חריפים, זה קונספט מושלם.

פוקאצ׳ה אפויה בתנור אבן

כי לאכול חריפים ככה בכפית זה נחמד רק אם אתה פסיכופט.

 צילום: ליאור נויפלד

סביצ׳ה דג ים

דג לבן, אבוקדו, בצל סגול, כוסברה, עגבנייה, ליים ולצ׳ה דה טיגרה שזה, מסתבר, רוטב דגים פרואני. אני יודע שרק לפני כמה דקות הומצא קונספט ״ארוחת השקיעה״ אבל זו כבר מסתמנת בתור מנת הדגל של ארוחה כזאת, קלילה, כייפית לחלוק, חמצמצה ועשירה בטעמים.

פלמידה אדומה מעושנת

בעלי מרווה ורוזמרין, על ריקוטה ביתית, בצל מוחמץ, עגבנייה מגורדת ושמיר. גם מנה מעולה, ואיכשהו היא השתלבה הכי טוב בין השלוקים של האוזו. כמו כן, אוזו הוא המשקה הרשמי של ארוחות שקיעה, ומי שלא אוהב אוזו, שיתחיל.

סלט פלמידה אדומה

בכבישה ביתית, עם מלפפון, מלון כתום, נענע, בצל, ריקוטה ביתית וסומק. כן, 2 פלמידה בארוחה אחת. כן, זו הייתה החלטה נבונה.

 צילום: ליאור נויפלד

סיגר דגים מטוגן

במילוי ראש לוקוס, עם טחינה וסחוג ליד. שמעו, עם כל הדאווין של ארוחות שקיעה וזה, אני מהקריות במקור. וכשאתה גדל בקריות, סיגרים עם בשר זה האוכל הכי נשאף שלך – אם זה בפלטת טוגנים בפאבים של עמק האלכוהול ואם זה באירוע באולמי הנסיכה עם ערימת פסטלים תפוח אדמה ליד. אבל זה לא זה – זה סיגר vip, סיגר של הבגבוה, סיגר שהייתי מוכן לאכול גם בארוחה בלי שום שקיעה.

ברבוניות קטנות מטוגנות

איך אפשר לא להזמין מנה עם שם כזה. צריך להיות בן אדם עם לב של אבן...

פילה פורל ורוד מנחל דן

למי שהצטרף אלינו רק עכשיו, אנחנו אחרי 7 ראשונות, אז הלכנו על עיקרית אחת לשנינו. הפורל מונח על דף פסטה, עם חמאה, לימון, אספרגוס, בצל חרוך, בזיליקום ואורגנו, והוא עשוי פרפקט, ברוטב פרפקט, והשמש כבר שקעה אז מבחינתנו גם סגרנו כבר ארוחת ערב.

 צילום: ליאור נויפלד

ולקינוח – טארט טאטן בננות ׳בויה׳ עם גלידת וניל

כאן כבר נשאלת השאלה ״איך לעזאזל אכלתם כל כך הרבה בארוחה שממוקמת איפשהו בין ארוחות?״ אז א. הכל היה טעים ממש. ב. זו הגאונות של ארוחת השקיעה, בגלל שהיא מבוססת מאכלי ים, היא לא כבדה, היא זורמת, היא נשנושית באופי שלה, היא יותר טאפסית מאשר ארוחה קלאסית, השקיעה מעוררת תיאבון לעוד מנות שמצטלמות יפה לצידה, והאוזו פותח את התיאבון ברגעים הנכונים.

3.

סיכום והמלצות:

1. פעם בחודש, ארוחת שקיעה. חובה. היא לא חייבת להיות כזו מושקעת, גם גבינות טובות ויין יעשו את העבודה.
2. יוליה הפתיעה מאוד - מנות מעולות ומוקפדות שמתאימות בול ללוקיישן, ובטח לאירוע שלשמו התכנסנו. לא זול, אבל גם לא יקר יותר ממסעדות אחרות ברמתה.
3. תמציאו עוד ארוחות. רק טעים ייצא לכם מזה.

הכותב היה אורח של מסעדת ״יוליה נמל תל אביב״

צילום תמונת שער: ליאור נויפלד